26.10.14 | שלום, אורח
מסע אחר אונליין – פורטל תיירות ומגזין נסיעות ופנאי
מדינות באוסטרליה והפסיפיק ניו זילנד אוסטרליה פיג'י פפואה ניו-גיני ערים ואיזורים באוסטרליה והפסיפיק סידני מלבורן למדינות נוספות באוסטרליה והפסיפיק
ישראל  >  כתבות  >  דרך בורמה: זיכרונות מתש"ח

מלאו כאן את פרטיכם
והמגזין האלקטרוני המעניין שלנו יגיע אליכם פעם בשבוע ללא תשלום

 
אל תראו לי דף זה שוב
 
ראשי ישראל
 > תעודת זהות   
 > כתבות על ישראל
 > המלצות לישראל
 > מפות ישראל
 > חברות נסיעות ישראל
 > וידאו מישראל
 > מומלצים בישראל
 > אירועים בישראל
 > טיול לישראל
ערוץ ישראל
>  כתבות מסע אחר
>  טיולים לשעת לילה מאוחרת
>  נצא אל היער
>  שימור אתרים
>  אדרנלין - אתגר בישראל
>  שביל ישראל
>  מסלולים וטיולים
>  יישובים קטנים בעין המצלמה
הרשמה לניוזלטר ולאתר


הרשמו וקבלו
ללא תשלום

מגזין שבועי
וכניסה חופשית
לתיקי מידע באתר

מסע אחר קישורים
 
 
המרכז לתיירות בינלאומית - WTC
חופשות יוקרה חלומיות במרחק נגיעה
 
 
 
דרך בורמה: זיכרונות מתש"ח
דרך בורמה: זיכרונות מתש"ח
 
לא חייבים למהר בדרך לירושלים, אפשר לרדת מהכביש המהיר, לנסוע בדרך בורמה היפה, להתפעל מהנוף ולהיזכר בימים שלפני קום המדינה. פרק מתוך הספר החדש "דרכים יפות"

הירשם/י לניוזלטר אתר מסע אחר "שבוע שבוע" - הרבה עניין וללא תשלום

נוסעים לישראל? להזמנת מלונות, טיולים וטיסות במחירים הטובים ביותר לחצו כאן>

הדרך: בין כביש 44 לכביש 38. נקודת מוצא: צומת נַחְשׁוֹן (מיפגש כביש 44 וכביש 3). נקודת סיום: חניון דרך בּוּרְמָה, כביש 38 (כמאתיים מטרים מצפון לתחנת הדלק מסילת ציון). אורך הדרך: מהפנייה למצפה הַרְאֵל – 9 קילומטרים. משך הזמן: שעה, אפשר יותר. דרגת קושי: קל-בינוני. סוג הדרך: כורכר כבוש היטב, עם קטעים קצרים סלולים. עונה מומלצת: כל השנה, אבל לאחר ימים גשומים צריך להיזהר משלוליות עמוקות. אפשרויות להמשך: בכביש 1 לירושלים או לתל־אביב; בכביש 38 לבית שמש ודרומה. 

כשנוסעים מתל־אביב לירושלים בדרך המלך – כביש 1 – קשה לדמיין שלא תמיד היה כאן הכביש הרחב הזה. אז הנה תזכורת: עד 1967 עברה התנועה מתל־אביב לירושלים דרך רַמְלָה, צומת נחשון, צומת שִׁמְשׁוֹן, ומשם אל שער הגיא. כל המעקף הגדול הזה – רק בגלל מיתחם לטרון, שהניסיונות לכבשו בימי מלחמת העצמאות גבו עשרות הרוגים והרבה דם, ועלו בתוהו. 

אבל בימים ההיסטוריים ההם, גם התנועה "בדרך הישנה" לא היתה מובנת מאליה. היא התנהלה תחת טווח התותחים הירדניים, נתונה להתקפות פלסטיניות שמטרתן היתה להטיל מצור על הבירה ולהביא לנפילתה. "דרך בורמה", תוואי אלטרנטיבי שהתגלה באקראי כמעט, איפשר לשיירות האספקה להגיע לירושלים בתקופה הקריטית של ימי המדינה הראשונים. כיום זוהי דרך נוף יפה, נוחה ומטופחת, אתר מועדף על רוכבי אופניים ועל חובבי ריצות ניווט. אבל אם יש לכם שעה-שעתיים מיותרות בדרך לבירה, הדרך הזאת היא הזדמנות למסע זריז בהיסטוריה ובנוף. אם יש לכם יותר זמן, זו הזדמנות לטיול מענג בפני עצמו, משופע בפינות חמד ובאפשרויות לפיקניק, בכל עונות השנה.

דרך בורמה המקורית נסללה במהלך מלחמת סין-יפן השנייה (1937–1938). היפאנים, שהשתלטו על חלקים גדולים של סין, חסמו את קווי האספקה בין בורמה – מושבה בריטית באותם ימים – לבין הכוחות הסיניים בהנהגתו של צ'יאַנג קַאי-שֶק. 200 אלף פועלים סינים פרצו אז דרך הררית ומפותלת, יותר מאלף קילומטר אורכה, במטרה לעקוף את הכוחות היפאנים. במלחמת העולם השנייה חיברו אותה בעלות הברית, במאמץ הנדסי ענק, אל דרך שפרצו מדרום לבורמה, והציר כולו שימש אותם במלחמתם בצבא היפאני.
אורכה של דרך בורמה הישראלית (את השם נתן לה כתב חוץ שסיקר את מלחמת העצמאות) אינו מגיע ל־15 קילומטרים, מדרונות הרים תלולים לא תחצו בה, אבל מי חושב בכלל להשוות? היא שלנו.

איך מגיעים? נקודת המוצא תהיה צומת נחשון, ואפשר להגיע אליו בכמה דרכים: מכיוון רמלה נוסעים דרומה בכביש 44; ממחלף לטרון פונים מערבה לכביש 3 ונוסעים בו עד הצומת; מצומת רְאֵם (מַסְמִיָה) פונים מזרחה לכביש 3 ונוסעים בו עד הצומת.
בצומת נחשון פונים מזרחה לכביש 44. עוברים את מושב צְלָפוֹן ומתרשמים מעצי האורן העבותים שבצד הכביש ומהשרכים המטפסים עליהם, את קיבוץ הראל ואת כפר אוּרִיָה. אחרי כחמישה קילומטרים, בסמוך לתחנת השאיבה הססגונית שמשמאל לכביש, שלט חום מפנה שמאלה (צפונה) אל מצפה הראל ודרך בורמה. פונים בכביש מסומן שחור ועולים בו בין עצי אורן ושולחנות פיקניק. אחרי כ־600 מטרים יש פנייה ימינה (מזרחה) אל דרך מסומנת אדום, ושלט שמפנה שמאלה לחורבת בית גִ'יז.

כאן מתחילה הדרך שלנו, שהיא חלק מדרך בורמה המקורית. פונים ימינה בדרך האדומה וטפסים עימה בין בוסתנים ועצי זית. כמאה מטרים משמאל מתנשא מצפה הראל. קרוב למגדל התצפית יש חניון קטן, ובחזיתו יש מפת תבליט נאה של תוואי דרך בורמה. כדאי לעצור כדי להבין על מה כל הסיפור.

אחרי עוד כ־150 מטרים רואים משמאל את מצפור שיירת הלוחמים: מכאן אפשר להשקיף על הגבעה ממול, שם הוצבו פסלי מתכת בדמות חיילי פלמ"ח. במצפור הקטן יש תצלומים מוגדלים מהתקופה ההיא, ונראה שהשיחזור האמנותי קרוב מאוד למציאות של אותם ימים.
עוד פחות מקילומטר יש מימין לדרך ירידה אל עין סוסין, ובשמו העברי – עין סוסים. בעבר שימש המעיין את הכפר בית סוסין, שנכבש ב־28 במאי 1948. כאן נפגשו, לילה לאחר מכן, שני הג'יפים של חטיבת "הראל". במקום יש עצי דקל ואקליפטוס, חניון מסודר, בית שאיבה וצינורות ששימשו את "קו השילוח".

אחרי עוד כקילומטר וחצי מגיעים אל מַעֲלֵה תְאֵנִים. עצי תאנה שתולים משני צידי הדרך, ופסלי ג'יפים ומשאיות מדגימים את מעלתו של המעלה: זה היה חלק משובש של הדרך, ולפני שהוכשרה דרך בורמה לתנועת משאיות הועברה בו האספקה באמצעות ג'יפים, בהמות משא ומאות סבלים מתנדבים. כשהגיעו הללו למורד שבצידו השני של המעלה העמיסו את הציוד על משאיות שהגיעו מירושלים. מכאן עולים עוד כ־500 מטרים אל הצומת שלמרגלותיו נמצא אתר "הסרפנטינות".

רכב פרטי לא יוכל לרדת במתלול הסרפנטינות, וגם נהגי רכב שטח נדרשים כאן למיומנות, אבל מומלץ לרדת ברגל ולהתרשם. אפשר לאסוף את היורדים מתחתית המדרון, שם יש חניון מוצל, וגם כמה צינורות ששימשו בעבר את קו השילוח ומשמשים לו כמעין אנדרטה.
כדי לעקוף את הקטע הקשה פונים שמאלה בצומת שמעל הסרפנטינות, נוסעים כחצי קילומטר בדרך כורכר עם סימון ירוק וסימון שביל ישראל, ומגיעים לצומת נוסף: אם ממשיכים ישר בסימון הירוק ופונים שמאלה בדרך שחורה מגיעים אחרי כקילומטר וחצי ליישוב נְוֵוה שָלוֹם.

אנחנו פונים ימינה עם הסימון הכחול – להמשך דרך בורמה. יורדים במדרון יפה כ־700 מטרים על צלע של גבעה ומגיעים לעוד צומת: ימינה, בדרך מסומנת אדום, יש ירידה של כ־500 מטרים אל תחתית הסרפנטינות; שמאלה, גם כן בדרך אדומה – להמשך דרך בורמה.
מכאן נוסעים בין בוסתני זיתים, חרובים, תאנים, אורנים וברושים. הנוף רגוע, המטעים מטופחים, אין חשש להפגזה של הלגיון. פסטורליה. אולם לאחר ימים גשומים צריך לנהוג בזהירות, שכן השלוליות יכולות להיות עמוקות למדי.
מתעלמים מדרכי היער היפות החוצות את הנתיב, וממשיכים אל חניון החרוב. מכאן יש תצפית יפה אל שמורת המַסְרֵק, המסמנת את קצה דרך בורמה המקורית. גם פה יש פינת פיקניק נאה ומסודרת, וכך בחניון הבא שבצידי הדרך, ליד עין חִילָה (הבאר המתוקה). כאן נפגשת דרך בורמה עם "דרך האַיָילוֹת".

ליד דרך האיילות יש מיתקני משחק, וגם גשר עץ חביב שעובר מעל פלג מים. לעיתים, בימים גשומים, יש בו באמת זרימה, וזו משמיעה צליל פכפוך נעים. אחרי עוד שני קילומטרים מגיעים לעין מְסִילָה. לכאן היו מגיעות משאיות ריקות מירושלים ומעמיסות את האספקה שהביאו המשאיות מהשפלה.
אחרי עוד כחצי קילומטר מגיעה דרך בורמה אל כביש 38, כמאתיים מטרים מצפון לתחנת הדלק מסילת ציון. בצידו השני של הכביש נמצא חניון דרך בורמה, ולידו אנדרטה לזכר חללי מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ). מי שרוצה יכול לפנות שמאלה בכביש 38, לנסוע כ־300 מטרים צפונה, ואז לפנות שמאלה בדרך מסומנת שחור ולעלות אל מצפור שער הגיא.

התוואי המקורי של דרך בורמה ממשיך מכאן ב"דרך הג'יפים" התלולה אל מושב בית מאיר – הוא בֵּית מַחְסִיר מהשיר "בַּאב אל־וַאד". קטע זה אינו נוח לנסיעה ברכב רגיל משום שהוא תלול ומחורץ, אבל מי שמעוניין להגיע לסופה של דרך בורמה יכול לנסוע בכביש 38 עד מחלף שער הגיא, להמשיך בכביש 1 למחלף שורש, לפנות ימינה לכביש 3955, ומול הכניסה לבית מאיר לפנות ימינה לדרך עפר טובה מסומנת אדום. כמה עשרות מטרים אחר כך מתפצלת מן הדרך האדומה דרך מסומנת ירוק. הדרך האדומה היא דרך הג'יפים, והיא אכן טובה רק לרכב שטח. הדרך הירוקה עוברת בשלוחת שיירות, ואפשר להגיע בה לכמה מן המשלטים שכיבושם במלחמת העצמאות איפשר את פתיחת הדרך לירושלים. התצפית משם מרהיבה. 

מתוך הספר "דרכים יפות", צבי גילת וחנן ישכר, הוצאת מפה

סגרתם הכל לטיול? לרכישת ביטוח נסיעות לחצו כאן
נוסעים לישראל?מסע אחר המרכז לנסיעות

חיפוש מלונות

    -

כתבות נוספות מישראל

הזריחות והשקיעות היפות בארץ הזריחות והשקיעות היפות בארץ טיול בעקבות חנוכיות טיול בעקבות חנוכיות
עוד כתבות מישראל
תגובות פייסבוק
הדפסה
שלחו כתבה
 
תגובות
הוסף תגובה
 
עונת המסיק - בעקבות הזיתי..
אושא העתיקה ויערות ציפורי
הר שזור - טיול גלילי בין ..
הדפסה
הדפסה ללא תמונות
שלחו כתבה
הערה למערכת
הוספת תגובה
הוספה למזוודה שלי
הורדה לקובץ- PDF
התחבר אלינו בפייסבוק

בית ג'יז
כיבושו של הכפר הערבי בית ג'יז, שעל חורבותיו יושב כיום קיבוץ הראל, הוא שאיפשר את פריצת דרך בורמה. מייסדי הקיבוץ היו חיילים מחטיבת הראל, שהשתתפו במרבית המבצעים לפריצת הדרך אל הבירה ולכיבוש המשלטים שסבבו אותה. 

הסרפנטינות
נקודה זו היא הנקודה הגבוהה ביותר בדרך. למרגלותיה יש מדרון תלול שאורכו כ־400 מטרים, ובו לא יכלו כלי רכב לעבור. החלו אפוא להכשיר דרך עקלתון, וזו נודעה אחר כך בכינויה הלועזי הַסֶּרְפֶּנְטִינָה (Serpent = נחש). פעולות החציבה ויישור הקרקע ארכו שלוש יממות רצופות, וכדי למנוע שקיעה והחלקה "רופדו" נקודות התורפה ברצועות פח עבה, המכונות שׁפַּאלוֹת. אלה שימשו את כלי הרכב של צבא הוד מלכותה בקרבות המדבר המערבי במלחמת העולם השנייה, ואת שרידיהן רואים במדרון התלול. 

נווה שלום
נווה שלום הוא יישוב יהודי־ערבי שתושביו מנסים להוכיח באורח חייהם את האפשרות לשותפות דו־לאומית שוויונית. היישוב הוקם על אדמות מנזר לטרון, ויש בו בית הארחה ומרכז כנסים על שם מייסדו, בְּרוּנוֹ הוּסַאר. מול מגרש הכדורסל של היישוב, בהמשך הדרך השחורה, יש תצפית יפה על נופי עמק איילון ובעיקר על רכס לטרון, ושלטי הדרכה שמספרים על הניסיונות לכבוש את הרכס.

טיולי הרשמה
טיול לקומראן
טיול לקומראן
טיול לנחל תחמסון ונחל פרס
טיול לנחל תחמסון ונחל פרס
לטיולים נוספים >
 


|   מופק ומנוהל ע"י מסע אחר אונליין   |