תפריט עמוד

שמורות טבע במונטנגרו

מונטנגרו נחשבת לאחת הפנינים היפות באירופה, מאותם מקומות פחות מוכרים, שמתגלים כיעד תיירות נפלא. הרים גבוהים, מפרצים עמוקים ויערות עבותים ובתוליים, לצד ערי חוף דינמיות - כל אלה הופכים את המדינה הקטנה למקום ראוי מאוד לטיול

מונטנגרו, מדינה קטנה וחדשה יחסית, היא יעד מעניין במיוחד עבור מטיילים חובבי טבע. מצד אחד, יש בה אזורים הרריים עם טבע פראי ולא מופרע, ומאידך – קו חוף יפהפה, מפורץ ומסולע. לשמירת הטבע יש היסטוריה ארוכה ומפוארת במונטנגרו, ושמורות הטבע שלה ראויות מאוד לטיול, בין יערות עבותים, אגמים צלולים והרים מרשימים.

מדריך מסע אחר למונטנגרו

שמורת ביוגרדסקה

אשוח, אלון, אדר, אשור, אורן – כמאה מיני עצים, חלקם בגובה חמישים מטר ובני 500 שנה מתנשאים ביער עבות, אחד משלושת היערות הבתוליים האחרונים באירופה. כל אלה מציגים הבטחה גדולה ומעוררים ציפיה עצומה. שמורת ביוגרדסקה גורה בלב מונטנגרו עוטפת את המבקר בעולם ירוק. סבך העצים חוסם את אור השמש ואפלולית שולטת בסביבה. היער הנהדר של שמורת ביוגרדסקה גורה (Biogradska Gora) אינו יער רגיל. כל קוראי אגדות האחים גרים יזהו אותו מיד כדבר האמיתי. כך זה צריך להיראות. כאן יכולות להתחולל העלילות המסתוריות והאפלות ביותר.

בשנת 1872 גילה ניקולה מלך מונטנגרו חזון בלתי רגיל. הוא הגן בחוק על אזור היער כשמורה למען הדורות הבאים וקבע שאסור לגעת בו, לכרות את עציו או לגרום לו נזק כלשהו. כיום נחשב היער של ביוגרדסקה גורה אחד משלושת היערות העבותים והבתוליים האחרונים באירופה. בחלק מן הפרסומים מכנים אותו "ג'ונגל" וגם אם הקביעה הזו מעט מוגזמת יש בסבך השרכים שנכרך על עצי היער העתיקים כדי ליצור על המטייל רושם גדול. השמורה, שגבולותיה בין הנהרות טארה (Tara) ולים (Lim), היא רק אחת מבין שמורות הטבע היפות במונטנגרו.

כדי להגיע לשמורת ביוגרדסקה גורה נוסעים מכביש החוף צפונה לכיוון הבירה פודגוריצה, וממנה ממשיכים צפונה על הכביש הראשי לכיוון הערים קולאסין ומויקובאץ' (Kolasin, Mojkovac). המרחק מבודבה למויקובאץ' 180 קילומטר והנסיעה נמשכת כשלוש שעות.

אורך שביל ההליכה שמקיף את האגם הגדול בביוגרדסקה גורה שלושה וחצי קילומטרים בלבד אבל החוויה נפלאה. האגם נמצא בלב ההרים, מבודד מן הסביבה. בשמורה מסומנים שבילי הרים שנמתחים על פני עשרות קילומטרים, חלקם מעגליים, ואלה מספקים תעסוקה מלאה לחובבי ההליכה שמגיעים לכאן ממרחקים. חלק מהם לנים באוהלים ובקרוואנים בחניונים המסודרים בשמורה. רק באזורים אלה מותר להבעיר אש. בשעה 11 בבוקר התגודדו שישה אנשים סביב מדורה גדולה בחניון המרכזי של השמורה. הם עסקו בהכנות קפדניות לצליית כבש שלם, פשוט עור, ששכב לידם. שלושה ילדים שיחקו סביב גופת הכבש, כאילו אין דבר מובן מזה בעולם. שאר חברי הקבוצה, כך הסביר אחד מהם, יצאו למסלול הליכה ארוך וישובו רק בערב. "אנחנו נשארנו כדי לדאוג שיהיה להם משהו חם לאכול", הצביע על הכבש.

לצד האגם יש לשכת מידע למבקרים, עם מפות של האזור וסימון השבילים. הפקחים במקום לא דיברו אמנם בשום שפה זרה, אבל חדורי רצון לעזור הזעיקו מתורגמנים מקרב השוהים בחניון כדי לענות על כל שאלה.

קניון נהר טארה בשמורת דורמיטור | צילום: אלכסיי איבנוב

קניון טארה

הנסיעה במורד הנהר טארה לכיוון צפון מערב, נמשכת כחצי שעה ומובילה משמורת ביוגרדסקה גורה לשמורת קניון טארה, שהיא חלק מן השמורה הגדולה הרבה יותר – דורמיטור (Durmitor). הכביש שמתפתל בין ההרים מעמיק והולך בלב הקניון. ההרים משני הצדדים סוגרים על הנתיב הצר. אורך הקניון שיוצר נהר טארה 82 קילומטרים וגובה הקירות 1,300 מטר.

טארה נחשב לקניון השני בעומקו בעולם, אחרי הגרנד קניון, בנהר הקולורדו בארצות הברית. באופן טבעי נהפך האזור כולו למרכז פעיל מאוד של שיט רפטינג. לאורך הכביש לכיוון העיירה ז'בליאק (Zabljak) יש כמה תחנות מהן מורידים אנשי הרפטינג את הסירות הכתומות המתנפחות אל המים. קשה קצת לקבוע במבט חטוף, אבל בסוף הקיץ, לפחות באזורים שממזרח לז'בליאק, הזרימה אינה מהירה וחזקה. ניקולה, המדריך שליווה אותנו במהלך השהות בדורמיטור, הבהיר שהקטעים המהירים מעטים יחסית, ונמצאים דווקא באזור מרוחק יותר של הנהר, ממערב לעיירה. באזור קניון טארה, במהלך שיט איטי ונינוח, אפשר ליהנות בעיקר מן הנוף המיוער על מדרונות ההרים. המים קרים מאוד ורחצה, גם בימים חמים במיוחד, אינה נראית מפתה.

פארק לאומי דורמיטור

השם דורמיטור מהלך קסם על תושבי מונטנגרו. כל אחד מתושבי ערי החוף בפניו הזכרנו את כוונתנו לבקר בפארק הביט בנו במבט מלא געגועים והכריז על רצונו להצטרף לנסיעה. דורמיטור נחשב לפנינת הטבע המיוחדת והמרשימה ביותר במדינה. מסוג המקומות שרוצים לחזור ולבקר בהם. הכביש הראשי שמוביל ממויקובאץ' אל השמורה, ששטחה 390 קילומטר רבוע, מלווה את נהר טארה עד לגשר אבן גדול שחוצה את הנהר צפונה. כדי להגיע לז'בליאק, העיירה המרכזית בפארק, פונים ליד הגשר שמאלה (מערבה) וממשיכים בנסיעה עוד כעשרים דקות. העיירה שוכנת בגובה 1,450 מטר ובחורף פועל כאן אתר סקי. רוב המבקרים מגיעים דווקא באביב ובסתיו, כאשר מזג האוויר נחשב טוב יותר. שמורת דורמיטור הוכרזה בידי ארגון אונסק"ו כנכס טבע עולמי.

רוב שטחו של הפארק הוא רמה גבוהה ושטוחה בגובה 1,500 מטר, שכמה קניונים עמוקים חורצים אותה והרים בגובה 2000 מטר מקיפים אותה. הפסגה הגבוהה ביותר היא באבוטוב קוק (Babotov kuk) שגובהה 2522 מטר. האטרקציה העיקרית באזור זה והיעד של מסלולי הטיול היפים ביותר הם 18 האגמים הקטנים, כולם שרידי קרחונים, שנקראים כאן "עיני ההרים". האגם הגדול, המפורסם ביותר, שהגישה אליו הקלה ביותר הוא האגם השחור, כחצי שעה הליכה ממרכז העיירה ז'בליאק. ההליכה לאורך גדת האגם נמשכת כשעה. השביל בלב היער מקיף את האגם השחור ומציע תצפיות יפות על הפסגות הסמוכות, המים הכהים והיערות שסגורים על האגם. לצד האגם פועלת אחת המסעדות הטובות באזור. בז'בליאק עצמה יש עוד כמה מסעדות, ביניהן בולטת המסעדה "יאבור", שמגישה אוכל בלקני מסורתי.

 

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.