מסעדות ביפו

בכל פעם שכף רגלנו דורכת בשערי יפו, הוא שוב מספר על השבתות שבהן היה בא מהכפר לעיר הגדולה לבקר את סבו, ויחד היו הולכים לבלומפילד לראות את הפועל שוב מפסידה. כשהיא מגלגלת את עיניה הוא מפטיר לעברה: זה לא רק כדורגל, כאן נבנו היסודות הקולינריים שלי, כאן הבנתי לראשונה מהו סטייק אמיתי ולראשונה העזתי לאכול פירות ים, מה שהמתיק מעט את תסכול ההפסד. יצאנו לבדוק מה נשאר מטעמי הילדות, ואם הטעמים שנצרבו בזיכרון עומדים במבחן המציאות העכשווית.

פויקה: בעיקר בשר
משבוע המילואים חזר הלוחם עם גב תפוס וכמיהה בלתי נשלטת לנתח בשר שיפצה על הרמה הקולינרית הנהוגה בצה"ל. כדי להשביע את רעבונו שמנו פעמינו לעבר המקום שמתהדר בתואר המסקרן "בר בשר אפריקאי" . עיצוב המסעדה משלב בחינניות מוטיבים אפריקאיים עם בטון בסגנון אורבני ובמרכזו בר תל אביבי טיפוסי. בכניסה תלויה תצוגה של סירי פויקה במגוון גדלים העשויים ברזל יצוק, משמשים לבישול קדרות וחביבים במיוחד על ג'יפאים. כדי להיזכר בטעמים שליוו אותנו בקומזיץ האחרון בחרנו לנסות את מנת הפויקה הקלאסית שכללה אסאדו וירקות שורש שבושלו ארוכות ביין אדום. הבשר היה נימוח ומלא טעם והצליח לגרום לנו לתכנן את הקומזיץ הבא. מנת הראמפ סטייק הוגשה בליווי צ'אטני מנגו פיקנטי, שילוב מעניין וטעים. נתח האנטרקוט היה מעושן קלות ולווה ברוטב יין אדום. הטעם המעושן של הבשר השתלב להפליא עם מתקתקות הרוטב. הבשר בשתי המנות היה עסיסי ומשובח, אך הוגש עם תוספות לא מאוד יצירתיות של תפוחי אדמה ואפונה סינית. לקינוח חלקנו עוגת שוקולד חמה בציפוי שוקולד לבן שהוגשה בפויקה קטן והיתה סיום מענג במיוחד.

השורה התחתונה: היא: המקום לחובבי בשר. הוא: פיצוי מושלם על שבוע של לוף.
כתובת: תרצה 14, מאחורי תיאטרון גשר
טלפון: 6814622־03
לא כשר

יועזר בר־יין: האופציה היקרה
ההורים שלה מגיעים לביקור. מלבד ההכנות הדרושות הכוללות ניקוי חפוז של הדירה ומילוי המזווה, מוטלת עלינו המשימה לבחור מסעדה ראויה. לאחר שכמה אופציות סבירות נפסלו מנימוקים שונים, הגענו ליועזר בר־יין. יועזר היא אחת המסעדות הידועות ביפו וממוקמת בחלל ישן ומרובה קשתות אבן היוצר תחושה אפלולית ורומנטית. המקום ידוע במבחר היינות הגדול והמגוון שלו, מה שהציב לאבי המשפחה אתגר לא פשוט. לבסוף נבחר היין האיטלקי רוסו די ברבי בציר 2005 . לאחר שתם טקס רחרוח היין וטעימתו ולאחר ששמענו תיאור מדויק של ניחוחותיו השונים, זכינו גם אנחנו לטעום ממנו. מסקנותינו: טעים מאוד. לאחר שהתבסמנו קלות פנינו למלאכת המחשבת של ההזמנה. כשמגיעים למקום כמו יועזר רוצים לטעום ממגוון מנות, וכאן נכנס לתמונה האופי של כל אחד מבני המשפחה: מצד אחד של השולחן ניצבים הוותרנים, שיעדיפו תמיד את שלום הבית. מנגד יושבים האסרטיבים שיזמינו בדיוק את מה שהם רוצים ושהאחרים יתפשרו. אחרי הרבה: "רגע, מה אמרת שאתה מזמין?" נפל דבר.
פתחנו בפטה דה קמפן, פטה כפרי גס שלווה בחרדל ובמלפפונים חמוצים בטעם של פעם, שהיה מצוין. הסלט הירוק ברוטב ויניגרט היה טרי וטעים אם כי חסר ייחוד במקצת. מוח העגל המעודן בשמן זית וצלפים הוא לבדו סיבה מספקת להגיע למסעדה. למנה עיקרית הזמנו נתח קצבים. הנתח, שזכה לשמו מכיוון שהקצבים נוהגים לשמור אותו לעצמם, לא אכזב והיה מלא טעמים, אך דרש מעט עבודת לסת. נזיד הפטריות הוא פתרון טעים לצמחונים שכף רגלם דורכת בטעות במעוז הקרניבורים הזה. הנזיד, שבושל בציר ירקות שורש ושמנת, היה נהדר. גם למנה העיקרית בחר אבי המשפחה (הנמנה עם האסרטיבים) במנה המוצלחת ביותר: טלה שבע שעות עם ירקות שורש שהיה פשוט נפלא. למרות השובע לא יכולנו לעמוד בפני הקינוחים היצירתיים. מנת הג'לי שמפניה עם פירות הוגשה על מראה ונראתה יפה כפליים. זו אחת המנות היצירתיות בארץ ביופיין ובטעמן. ענני הווניל ברוטב פסיפלורה היו מעין גלידה אוורירית וטעימה במיוחד. גם קרם הקרמל (32 שקל) היה טעים ולא מתוק מדי.

השורה התחתונה: היא: אוכל נפלא עם אווירה. הוא: אוכל מוקפד, אבל במחיר הזה - רק לאירועים מיוחדים.
כתובת: יועזר 2
טלפון: 03-6839115
לא כשר

מרכז הקפה האיטלקי Paul’s: אווירה שכונתית
מאז שעזבנו את ירושלים לא הצלחנו למצוא בית קפה שכונתי שיחליף את זה הירושלמי האהוב. ברגע שחצינו את מפתן הדלת של בית הקפה Paul’s מצאנו אהבה חדשה. ברקע התנגנו צלילי מוזיקת ג'אז שבקעו מפטפון ישן. בליל של שפות נשמע בקרב הסועדים. ריח פולי הקפה והמגוון הרב הבהיר מעל לכל ספק: כאן הקפה זוכה לכבוד המגיע לו. לפני מבחן הקפה, המשוכה הראשונה שעמדה בפני הזוגיות החדשה היא כמובן האוכל. הזמנו את המנה האהובה עלינו מבית הקפה הירושלמי — שקשוקה . המנה הגיעה מלווה בלחם, בצלחת ירקות קלויים, בזיתים ובבצל ירוק. השקשוקה היתה חריפה מעט אך טעימה מאוד. כדי להשתכנע לחלוטין שמדובר בקשר לטווח ארוך הזמנו את הקינוח האהוב על כל אחד מאיתנו. בשבילה טארט טאטן. בשבילו בראוני. הטארט טאטן היה מושלם והתעלה על אחיו הירושלמי, והבראוני היה עשיר במיוחד ומריר מעט, מומלץ לחובבי שוקולד מושבעים. את מבחן הקפה צלח Paul’s ללא מאמץ, וגם חליטת המרווה היתה מצוינת. השירות במקום נעים ואדיב, וניכר שבעל המקום מכיר אישית רבים מלקוחותיו. נותרה רק בעיה קטנה: למצוא דירה ביפו.
השורה התחתונה: היא: בית קפה שכונתי אמיתי. הוא: אפילו ג'ימי טורק יושב כאן.

כתובת: יפת 142
טלפון: 6810143־03
לא כשר

אופציה נוספת:
בית קפה שכונתי נוסף הוא "יאפא" השוכן ברחוב יהודה מרגוזה 33 ומשמש נקודת מפגש דו לאומית. במקום אפשר לדפדף ולרכוש ספרים בעברית ובערבית. כדי לקרב בין הלאומים מתקיימים בבית הקפה שיעורי ערבית והתפריט מציע מנות פלסטיניות כמו מקלובה. האווירה במקום ספרותית ואינטלקטואלית, אך עם זאת נינוחה.

גואטה: ביתית אמיתית
מסעדות ביתיות היו מאז ומתמיד החולשה שלנו. בטיולים בחו"ל החולשה הזאת הובילה אותנו למחוזות מרוחקים ונידחים ולוויכוחים מרים על הניווט אליהם. בישראל בדרך כלל לא צריך לנסוע רחוק כדי למצוא מסעדות ביתיות, אך לעתים צפוי לסועדים מפח נפש כאשר המרק מ"המתכון של סבתא" מתגלה כמים דלוחים שמכילים בעיקר אבקת מרק. מסעדת גואטה מציעה מגוון מאכלים טריפוליטאיים ועומדת במשימת הביתיות בהצלחה יתרה. לאף אחד מאיתנו אין סבתא טריפוליטאית, אבל המנות שטעמנו בגואטה גרמו לנו לרצות לחפש אחת כזו שתאמץ אותנו.
בהמלצתה של המלצרית החלטנו לבחור בארוחת טעימות זוגית שנפתחה במבחר סלטים טריים. אהבנו במיוחד את הלימון הכבוש והפלפל צ'ומה. בהמשך הארוחה הוגש לשולחן מגוון ממולאים שכללו קישוא, בצל ומפרום. הממולאים היו מצוינים והרוטב שבו בושלו נוגב עד תום עם הלחם האחיד. הארוחה כללה גם קוסקוס נפלא שהגיע לשולחן מלווה בשלושה רטבים, מנגולד, שעועית וחומוס. לא הצלחנו להחליט מי מהם הוא המוצלח ביותר. לא הסתפקנו בארוחת הטעימות והחלטנו להזמין גם חריימה של דג בורי . הרוטב אמנם לא היה חריף דיו אך הדג היה עסיסי וטעים. לקינוח אכלנו עוגת סולת עם מי שושנים, תמרים ודבש שהיתה טובה. הצטערנו שאין מבחר גדול יותר של קינוחים.
השורה התחתונה: היא: אוכל מצוין באווירה ביתית. הוא: דרושה סבתא טריפוליטאית.

כתובת: שדרות ירושלים 6
6813993־03
כשר

בטברנה של גבריאל: אווירה יוונית
באחד משיטוטינו בשוק הפשפשים נתקלנו בשלט: "בירה מהחבית מספר 1 בארץ" . מתחת לשלט ישבו, ליד שולחנות פורמייקה רעועים, חבורת גברים עליזים ששרו שירים ביוונית והתווכחו בקולי קולות. מכיוון שמקומות מהסוג הזה קוסמים לנו במיוחד, מיד תפסנו שולחן, הזמנו כוס בירה והצטרפנו לאווירת השמחה. במקום מגישים גם מיני מאכלים שהולכים טוב עם הבירה: חומוס, פול, סלט קצוץ ומגוון דגים. מכיוון שלא היינו רעבים במיוחד הסתפקנו בפלטת דגים קטנה שכללה דגים כבושים ומלוחים טעימים מאוד. טעמם של האוכל והבירה השתבח עוד יותר בזכות אווירת השוק, המוזיקה היוונית והשירות האדיב. אנחנו לא בטוחים שזו הבירה מספר 1 בארץ, אבל זו בלי ספק האווירה מספר 1.
השורה התחתונה: היא: מקום טוב לנוח משיטוט בשוק. הוא: אני כבר מתכנן את הביקור הבא.
כתובת: רבי יוחנן 1 פינת רבי פנחס 13
טלפון: 6838611־03 0
כשר

אחים קלבוני: רק חומוס
בשנים האחרונות הפך החומוס לתופעה. ספרים נכתבים עליו, מחקרים סוציולוגיים מנתחים אותו, אתרי אינטרנט מדרגים אותו ופסטיבלים שלמים מוקדשים לו. אחת מאושיות עולם החומוס הישראלי בכלל והיפואי בפרט הוא עלי קרוואן, שמנהל ביד רמה שלושה סניפים שמגישים את מנת החומוס שרבים נשבעים שהיא הטובה בארץ. אנחנו בחרנו לנסות חומוס אחר.
קלבוני היא מסעדת חומוס אמיתית . כאן לא תמצאו עשרות סוגי סלטים ובשרים, העיקר הוא החומוס. במסעדה שהורחבה באחרונה מגישים לשולחנות חומוס ומסבחה מלווים בסלט ירקות טרי ומתובל כהלכה, בפלאפל ירקרק ובצ'יפס. טעמנו מנת חומוס אחת רגילה ואחת עם תוספת של פול. בשתי המנות גרגרי החומוס הורגשו והחומוס היה אוורירי ולא דחוס, מה שאפשר לנו להמשיך לטייל בהנאה בסמטאות יפו אחרי הארוחה.
השורה התחתונה: היא: סוף סוף חומוס לא כבד. הוא: רק הצ'יפס מאכזב.
כתובת: יפת 132
טלפון: 6285169־054
לא כשר

ויטושה: אמא בולגריה
אמרת יפו, אמרת מסעדות בולגריות. לכל אחת ממגוון המסעדות הללו לקוחות קבועים הנשבעים לה אמונים וטוענים שרק בה אפשר להתבשם מניחוחות בית אמא.
הגענו לויטושה בעקבות המלצה של בולגרי אמיתי . כבר בכניסה הוכיחה ההמלצה את עצמה כששמענו את הבולגרית מתנגנת בפי הסועדים שגדשו את השולחנות הרבים. למנה ראשונה החלטנו לטעום פלפל קלוי מצופה פירורי לחם וממולא גבינה . בנוסף הזמנו עלי גפן ופסטל, בצק עלים ממולא בבשר טחון . שלוש המנות היו טעימות מאוד, במיוחד הפלפל. למנה עיקרית הזמנו קבב שהיה טעים אך מעט דחוס, ומוסקה חצילים שהיתה נהדרת. הבוואריה וקרם הקרמל שאכלנו לקינוח היו סבירים ולא יותר.
השורה התחתונה: היא: אווירה משפחתית ואוכל אותנטי. הוא: מחיר זול לאוכל טוב.

כתובת: . יהודה הימית 3
טלפון: 5181974־03 0
לא כשר

נועה ביסטרו: בשבת עם הילדים
השף ניר צוק מתהדר בשלושה מקומות ביפו. מסעדת קורדליה, היוקרתי מבין השלושה, מציעה ארוחות גורמה במחירים גבוהים. אחותה הצעירה, נועה ביסטרו, מציעה מחירים שפויים יותר ואווירה פורמלית פחות. הצלע השלישית, ג'אפה בר, מספקת מקום בילוי לילי לכוסית אחרונה. הלכנו על נועה.
אחת הבעיות של הורים לילדים קטנים היא איך מעסיקים את הילדים בזמן ארוחה במסעדה. בנועה מצאו לנושא פתרון יצירתי. בימי שבת בבוקר הילדים מוזמנים לחדר נפרד שבו מתקיימות שעת סיפור ופעילות יצירתית. מכיוון שלנו עוד אין ילדים, החלטנו לספח לארוחה זוג חברים עם ילד. המסעדה ממוקמת בפסז' מקורה בין שני בניינים יפואיים. השף ניר צוק ניסה להרעיף על המקום את אווירת שוק הפשפשים הסמוך - עציצים תלויים, חפצים ישנים ובכניסה בריכת דגים. האווירה נינוחה אך לפעמים יש מעט תחושה של הזנחה כאילו העיצוב הופסק באמצע. המקום מציע מגוון ארוחות בוקר. "ארוחת בוקר יפואית" כללה חביתה, סלט ירקות ולבנה . טעמנו גם את ארוחת השקשוקה ואת ארוחת הגרנולה והיוגורט . המנות היו טריות אך לא טעימות יותר מארוחת בוקר סטנדרטית בכל בית קפה. ארוחת הדקדנס נראתה כשינוי מרענן, והיתה אמורה לכלול סרדינים, סלמון מעושן, גבינת סנט מור וכוסית וודקה. הסרדינים שהובטחו בתפריט לא הגיעו ובמקומם זכינו לקבל שרימפס ומולים מעושנים שהיו מצוינים. למרות הטעם הנהדר, התאכזבנו מהיעדרותם של הסרדינים, ולמרות בקשות חוזרות ונשנות התעלומה לא נפתרה והסרדינים לא נמצאו.
שעת הסיפור בחדר הסמוך העסיקה את הילד למשך כחצי שעה טובה, אך מרגיז שלא ציינו בפנינו כשהזמנו מקום שהיא עולה כסף.
לקינוח הזמנו גביע קצפת עם שברי מרנג ופירות יער, וכן קרם ברולה עם הל ומרווה. שניהם היו מצוינים ונתנו לנו מספיק אנרגיה לרדוף אחרי העולל ברחובות יפו העתיקה.
השורה התחתונה: היא: אווירה נעימה אבל מבחינת העיצוב יש עוד לאן לשאוף. הוא: פרקטי לארוחה עם ילדים, השירות לא מספיק קשוב.

כתובת: הצורפים 14
טלפון: 5189720־03 0
לא כשר

יעדים בעולם

אסיה, המזרח הרחוק

אירופה

אפריקה

צפון ומרכז אמריקה

דרום אמריקה

ישראל

יעדים נוספים

מסע אחר אונליין

ניווט לפי תגיות:

מסע אחר ברשת:

נושאים חמים באתר: