נחל חצץ – דרוך

• עונה מומלצת: חורף (אך לא בימים גשומים באזור הנגב, מחשש שטפונות)

• התאמה: מיטיבי לכת!

• קושי מסלול: בינוני

• אורך מסלול: כ- 19 ק"מ

• משך מסלול: 7 שעות.

• מפה: מפת סימון שבילים מס' 15, הנגב התיכון. או עמוד ענן.

• הגעה מירוחם לנקודת ההתחלה: ממשיכים דרומה בכביש 204 לעבר שדה בוקר. כ-200 מ' אחרי הקילומטר מס' 138 פונים שמאלה (מזרחה) וחונים. במקום סימון שבילים שחור.

• ציוד נדרש: נעלי הליכה טובות, 5 ליטר מים לפחות, כובע ואוכל למשך היום.

• הערות: עקב ריבוי הפגיעה ברכבים (פריצה, גניבה) האופיינית לכל האזור לא מומלץ להשאיר בשטח רכבים ללא השגחה. מומלץ להשאיר את הרכב במדרשת בן גוריון בסמוך לשדה בוקר ולצאת משם אל נקודת ההתחלה.

• המסלול לא מעגלי. נדרשת הקפצת רכבים

• בימים בהם קיימת סכנת שטפונות יש להימנע מללכת בתוך ערוץ נחל צין. כשיורדים גשמים יש לקחת בחשבון שמישור הרועה נעשה בוצי וחלקלק וההליכה בו קשה במיוחד.

• הקפצת רכב לעבר נקודת הסיום: ממשיכים לנסוע דרומה אל צומת חלוקים וממנה אל מדרשת שדה בוקר, כ-4 דרומית לה (שילוט ברור במקום). נכנסים לחניון המדרשה או חונים במגרש החניה הסמוך לאחוזת הקבר של דויד ופולה בן גוריון.

המסלול:

הנחלים חצץ ודרוך זורמים שניהם משוליו הדרומיים של רכס חלוקים ולוחכים את שיפוליו של רכס חתירה שבו מסתתר המכתש הגדול.

מנקודת ההתחלה (שבה חניון לילה מורשה) יוצאת דרך עפר מסומנת בסימון שבילים שחור מזרחה. הדרך מעפילה במתינות במעלה נחל חצץ. כעבור 3 ק"מ בערך פונה דרך הרכב (שמכאן מסומנת אדום) ימינה בעוד הדרך המסומנת שחור הופכת כאן לשביל צר וממשיכה מזרחה. כעבור קילומטר נוסף מגיעים אל קצה גאיון. כאן, מתחת לקו פרשת המים ישנו ריכוז גדול של נרקיסים הפורצים מתוך הקרקע השוממה בעיצומו של החורף. לעיתים הגיא כולו נודף מריחם הטוב.

השביל ממשיך למרגלות מצוק קטן ומעפיל אל נקודת תצפית. ממנה ניתן להשקיף מזרחה לעבר רכס חתירה ומערבה, אל מישור הרועה ודרומה אל אזור שדה בוקר וערוצו הנסתר של הצין.

"פרסת דרוך" קדרה ענקית שנוצרה משכבות סלע נטויות שכמו עוצבו בידי אומן | צילומים: יותם יעקבסון

מנקודת התצפית משתפל השביל וגולש אל עבר נחל דרוך. בניגוד לנחל חצץ, הנשפך לנחל הרועה הזורם מערבה אל נחל הבשור ואל הים התיכון, נשפך נחל דרוך דרומה אל נחל צין הזורם מזרחה אל הערבה וים המלח. מכאן – שקו פרשת המים שחצינו הוא קו פרשת המים הארצית. במחקר מקובלת ההנחה כי עוד לפני היווצרותו של בקע ים המלח זרם נחל גדול ממזרח ירדן אל הים התיכון. עם היווצרות הבקע נקטע הרצף של ערוץ הנחל. חלקו המזרחי המשיך לזרום מזרחה, אך הפעם בתלילות רבה יותר ולא אל הים התיכון כי אם אל ים המלח. זהו נחל ארנון. החלק המערבי של הנחל המשיך אף הוא לזרום מערבה, אל הים התיכון. זהו נחל הבשור, כפי שהוא מוכר היום. מכיוון שבעבר ניקז שטח גדול בהרבה נותר ערוצו כה רחב. חלקו העליון של הנחל, הסמוך יותר לבקע ים המלח, עבר תהליך מורכב המכונה "שביית נחלים". למעשה, על פי הימצאותם של קווי שבר גיאולוגיים הפך קטע זה את כיוון הזרימה שלו והחל לזרום מזרחה, לעבר בקע ים המלח. הנחל הצעיר, שהתחתר בקצב מהיר ביותר הוא נחל צין. נקודת המפנה של הנחל, כלומר המקום בו הוא נפרד לשלום מיובליו העליונים של הבשור, נמצא מדרום למישור הרועה. תהליכים אלו הם המכתיבים את המראות המגוונים להם נזכה במהלך ההליכה.

בנחל דרוך עובר השביל בסמוך ובמקביל לערוץ עצמו. בנקודה מסוימת מומלץ לפנות ממנו מטרים אחדים ולפקוד את גולת הכותרת – "הפרסה", המוכרת גם בשם "פרסת דרוך". כאן נוצרת בסלע מעין קדרה ענקית, הבנויה שכבות סלע נטויות שכמו כורסמו ביד אומן וסוגרות ברכות משלושה עברים. ברומה של הפרסה נקב טבעי באמצע המצוק. בעלי המוטיבציה מוזמנים לטפס אליו.

עם הגיעו של נחל דרוך אל פתחת צין נפרד ממנו השביל השחור וממשיך דרומה מעט מערבית לו. הוא חוצה את ערוץ נחל צין הרחב ומעט דרומית לו עושה תפנית חדה מערבה (ימינה). בקטע זה מקביל לו הסימון של שביל ישראל. השביל השחור ממשיך מערבה תוך שהוא חוצה שלוחות וערוצים ומתחבר בסופו של דבר עם דרך רכב המקבילה לקו צינור הנפט מאילת וקרויה "מעלה צין". אם נביט אחורנית נזכה במראות יפים אל עבר מצוק הצינים וקרן עקב.

בראש העלייה נגיע שוב אל מישור הרועה. מכאן ממשיך השביל השחור מערבה ומתחבר לכביש מס' 204 צפונית למדרשת שדה בוקר. עם זאת, אין כל טעם ללכת בו עד סופו. מומלץ לעקוב אחר שער בגדר, להיכנס דרכו לתחומי המדרשה וללכת בה עד נקודת הסיום.

מפת מסלול חצץ – דרוך

חצץ – דרוך. באדיבות המרכז למיפוי ועמוד ענן