|
• עונה מומלצת: כל השנה
• התאמת המסלול: לכל המשפחה (יש קטעים קצרים שעשויים להצריך שחייה או נשיאת הילדים על הידיים)
• קושי המסלול: קל
• אורך המסלול: כשני קילומטרים וחצי
• משך המסלול: כשעתיים וחצי
• מפה: מפת סימון שבילים מס' 1 "החרמון, הגולן ואצבע הגליל"
• ציוד נדרש: נעלי הליכה במים, בגדי ים, בגדים להחלפה, מים, כובע, קרם הגנה מהשמש.
• המסלול מעגלי, אין צורך בהקפצת רכבים
• הגעה מצומת צמח: מצומת צמח פונים ימינה (מזרחה) ומשם שמאלה בצומת מעגן בכביש מספר 92 לאורך מזרח הכנרת. בין הקילומטר ה-23 ל-24, בדיוק מול הפנייה ימינה למעלה גמלא, פונים שמאלה לעבר הכנרת. במקום שילוט ברור ובמקביל לו סימון שבילים כחול, המנחה אל הכניסה לגן הלאומי.
• שימו לב: שפך נחל דליות מוגדר כגן לאומי הכניסה כרוכה בתשלום וכפופה לשעות הפתיחה ולהנחיות רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים.
חם בטבריה ולכן אין טוב מאשר לצאת ממנה אל פינה קרובה שבה מים צוננים בשפע ולא מעט צל. הפעם נצא אל שמורת הטבע בקצה הדרומי של בקעת בית ציידה שעל גדות הכנרת, בואך שפך נחל דליות, המוכר גם בשם המג'רסה (משערים כי מקור השם נעוץ בעובדה שבעבר היו כאן טחנות קמח, או אולי בגלל הטין הדק והגרוס השוקע בשפך הנחל לאגם).
 |
| בבקעת בית צידה עדיין אפשר לראות ערוצים שופעי מים, לא דבר של מה בכך בארצנו המתייבשת |
נחל דליות הוא אחד מהנחלים האיתנים ברמת הגולן. ראשיתו של הערוץ סמוך לתל פארס (הר פרס), הר הגעש הדרומי ביותר ברמת הגולן ומשם הוא ממשיך מערבה לעבר הכינרת, מאבד הרבה גובה ויוצר בדרכו קניון גדול. לאורכו של הקניון מעיינות המהווים את מקור המים הזורמים בו. בסמוך לשפך הנחל מתמזגים עמו שני ערוצי נחלים נוספים - ערוצי נחל גמלא ונחל בתרא, גם הם נחלים איתנים ומגבירים את כמות המים כאן. אם בחלקים העליונים של הערוץ המים גועשים ונופלים במפלים, כאן הם זורמים באיטיות וברוגע ומשקיעים את הטין הרב שהם נושאים איתם מהרמה. הטין הרב נערם בחורף בשפך אל הכינרת ויוצר מעין לגונה סגורה במוצא הנחל לים. בלגונה הזו נוהגים דגי האמנון להתרבות ולכן אזור זה סגור למטיילים. חשיבותם של דגי הכנרת לאדם רבה. בלעדיהם ייעשו מי הכינרת עכורים ביותר ולא יהיו ראויים לשתייה.
בקעת בית צידה היא האזור הגדול ביותר בארץ שעדיין נותרו בו נופי ערוצים שופעי מים מתוקים. מכיוון שגם הגדות לא נפגעו, יש כאן ערב רב של חיי בר.
מחניון הזיתים יוצא שביל מסומן אל עבר הסבך שבמעבהו זורמים המים. מאז שהוכשר המקום כגן לאומי, המסלולים כאן מסודרים ונוחים יותר. עם זאת, לא מעט מפראותו של המקום נעלמה. בהתחלה המים קרים, לפעמים קרים מדי, אבל כעבור דקות הגוף מתרגל. ישנם קטעים שבהם המים זורמים בערוץ צר, משופע בחלוקי בזלת גדולים שנסחפו מרמת הגולן. בקטעים אחרים נפתח הערוץ לבריכות גדולות שעומקן בקטעים מסוימים קרוב לגובה קומת אדם. מעבר לגדות הנחל לא ניתן לראות דבר. סבך של צמחייה עבותה חוסם את שדה הראייה ומאפשר לנו לצפות רק בשמיים, שבהן חולפות לא מעט ציפורים. נוכל למצוא כאן עצי ערבה גדולים שעלוותם משתלשלת לעבר המים, תאנים (שפריין, כמו רוב התאנות הגדלות על פלגי מים, אינן טוב למאכל), גפנים, קנה ופטל. הסבך הזה מהווה בית גידול יוצא מן הכלל למינים רבים של בעלי חיים ועופו. אם רק נהיה שקטים, יש סיכויים טובים שנזכה לראות כאן קרפדות וצפרדעי נחלים, זיקיות אורבות לטרפן על ענף, צבי מים משתזפים בשמש, שלדגים ופרפורים עקודים תרים אחר דגים. במים ישנה שפע דגה ולא מעט סרטני נחלים שימהרו לברוח מיד כשנתקרב אליהם.
בסוף המסלול בו מותר לצעוד לצעוד ישנו שביל העולה אל הגדה הימנית (הדרומית). הליכה קצרה בו תשיב אותנו אל חניון הזיתים ותאפשר לנו להתייבש בינתיים.
|
