תפריט עמוד

נחלי מנשה

במשך אלפי שנים פועלים מובילי מים מרשימים במרחב שבין רמות מנשה למישור החוף. בתקופה הרומית נבנו כאן מובילי מים כדי לספק את הנוזל היקר לעיר קיסריה. כיום, בטכנולוגיה שונה ומתקדמת יותר ובהתאמה לצרכים העכשוויים מטים את המים כדי להעשיר את אקוויפר החוף

איפה ומתי
מכביש מס' 652, המקשר בין פרדס-חנה לבנימינה נפנה מזרחה בצומת עדה אל כביש מס' 653. לפני הכניסה לגבעת עדה נפנה שמאלה בעקבות השילוט לעמיקם ולאביאל. נחלוף על פני שתי כניסות ימינה לאביאל. כשלושה קילומטרים לאחר הפנייה השנייה נגיע אל אתר "מי קדם", הנמצא משמאל לדרך.

העונה המתאימה: כל השנה מתאימה לביקור באתר זה אבל דווקא בימים חמים נעים יותר השכשוך והמגע עם המים. בחורף אפשר לראות את מפעל נחלי מנשה מזרים מים.

יוצאים לטיול
הערוץ הרחב שלאורכו נסענו הוא ערוץ נחל תנינים. האתר "מי קדם" שייך למועצה האזורית אלונה והכניסה אליו בתשלום. זהו חלק (כ-500 מטר) מנקבה רומית קדומה שנוקתה וכיום שוב ניתן להלך במימיה (ולכן מומלץ להגיע לכאן דווקא בעונת הקיץ, כשהמים מצננים ולא מקפיאים). כקילומטר לאחר הפנייה השנייה לאביאל יש פנייה בדרך עפר שמאלה, המוליכה דרך מטעים אל מחשוף אבן קרטון לבנה. בנקודה כלשהי בשולי הדרך נוכל לעצור ולצעוד כברת דרך קצרה אל תחתית המצוק הלבן. בדרך נחלוף על פני סכר של "מקורות" המטה את מי נחל תנינים לתעלת בטון. לאורך המחשוף נמשך קו הפירים (פתחים אנכיים לנקבה) העתיק, המשכו של אותו קטע נקבה שהוכשר למעבר. לא נערכו כאן חפירות והנקבה לא נוקתה מהסחף הרב שהצטבר בה. למרות זאת אל חלק מהפירים ניתן לרדת והאמיצים שאינם יראים מבוץ אף יוכלו לזחול בקטעים מסוימים. הנקבה הזו, שאספה את מימיהם של כמה מעיינות בשולי רמות מנשה הובילה מים אל קיסריה העתיקה. העיר, שוכנת על חוף הים, חסרה מקורות מים מתוקים. את אלו היה צריך להביא מרחוק. בהמשך הדרך הופכת הנקבה לאקוודוקט – מוביל מים (תעלה הבנויה על גבי קשתות). היא חוצה במנהרה את רכס הכורכר (כיום מתחת לכפר ג'יסר א-זרקא) וממשיכה באקוודוקט מרשים דרומה אל קיסריה לאורך החוף (המעוניינים לראות קטע זה של האמה יכולים לנסוע אל קיסריה ולעקוב אחר השילוט הברור אל חוף אמות המים).

וראו זה פלא- לצד מפעל המים הרומי נמצא מפעל המים המודרני, שנחנך בשנת 1967. בוודאי שמתם לב שבדרך אל המצוק הלבן חציתם גשר שהוא למעשה מעין סכר (ולצידו גם שלט גדול עם הסבר). סכרים דומים בנויים גם מעל שאר הנחלים הגדולים המתנקזים מרמות מנשה מערבה (נחל אלונה, עדה, ברקן ומשמרות). כל הסכרים מטים את המים מערוצי הנחלים אל תעלה מאספת (קטע ממנה ניתן לראות בדרך חזרה משני עברי הכביש לפני הפנייה ימינה, חזרה לצומת עדה). במקום שיזרמו ישירות לים התיכון, מוליכה התעלה את המים אל מאגרי נחלי מנשה ממזרח לפרדס-חנה.

כדאי לפקוד את המקום לאחר כמה גשמים עזים וזו תחנתנו הבאה. מצומת עדה נמשיך ימינה, לעבר פרדס-חנה, נפנה ימינה בדרך הים (כביש מס' 651, ממש לפני הפנייה נמצאת תחנת דלק פז משמאל לדרך). כעבור 3.6 קילומטרים, לאחר שנחלוף על-פני אנדרטת חללי הנח"ל ואזור התעשייה של קיסריה נפנה בדרך עפר ימינה. לעיתים המחסום נעול, אך ניתן לחנות במפרץ בשולי הכביש וללכת מרחק קצרצר ברגל אל מאגרי המים. באזור החולי הזה מסתיימת התעלה. מימיה נשפכים אל מאגר גדול בו שוקע הסחף ומשם מוזרמים אל מאגר סמוך שקרקעיתו חול זך. באופן זה מתאפשרת שקיעה איטית של המים וחלחולם אל אקוויפר החוף, מאגר המים התת-קרקעי הגדול במדינה. כך מועשרים מי התהום במים שאילו היו זורמים באפיקם הטבעי, היו אובדים בים…

מסתבר שמימי רומא ועד ימינו קיימים אותם צרכים אנושיים בסיסיים ולהם פתרונות טכנולוגיים דומים. ממאגר המים אפשר להמשיך אל צומת פל-ים, לחצות אותה לעבר קיסריה ולסיים לצד אמות המים הרומיות מול ים סוער.

כדאי לבקר
מומלץ לבקר במפעל המים המאוחר של קיסריה בפארק הלאומי נחל תנינים. במקום ניתן לראות את מפגש נחל עדה עם נחל תנינים. באתר שפע צמחיית מים, עופות ובלי חיים ולצידם – עתיקות ייחודיות; סכר רומי גדול יצר כאן בעבר מאגר מים גדול שממנו הוטו מים בנקבה אל העיר קיסריה. המים שנאגמו על ידי הסכר שמשו גם להפעלת טחנות קמח רבות.

בתיאבון
בגבעת עדה, בעמיקם ובאביאל יש כמה מסעדות טובות. בימי חול כדאי לפקוד את "פלאפל דבורה" המפורסם בפרדס חנה. מסעדות דרכים אפשר למצוא גם בצומת מחנה שמונים ובקניון אור יהודה.

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.