הר אדיר ומערת פער - חווייה לילית

ארץ ישראל, שזה מושג קצת בעייתי בגלל ההקשרים הפוליטיים שניתנו לצמד המלים התמים הזה, היא בדרך כלל ארץ רצינית, כמעט נטולת הומור. כל מקום בה הוא עתיק וטעון מורשת מורכבת מזכרונות היסטוריים. בדרך כלל מקומות כאלה הם גם קדושים, ואם לאו - הם בדרך להיות כאלה.

כמה ארוטיקה אם כן יכולה להימסך בנופי ארץ כזו? כמעט כלום. ובכל זאת יש בכמה מקומות, על אף מורשתם הכבדה, משהו אחר, שנושם קצת יותר בקלות ומזרז את הופעתו של חיוך ממזרי בזווית הפה ובקצה העין. התבור, למשל, אם הוא לא נראה בעיניכם כמו שד מפואר של ריבה במיטב עלומיה, חזקה עליכם שאתם זקוקים לטיפול. ומזוויות מסוימות מתנשא בלבו של הגליל העליון זוג שדיים מפואר אף יותר מן התבור, והוא הצמד הארוטי חירם ואדיר, שאחינו לארץ מכנים ג'בל טוויל וג'בל עדתיר.

כשמתבוננים על הצמד, הוא נראה כזוג העופרים האולטימטיבי, וככל שמשנים את זווית התצפית עדיין הוא נשאר צמד. פעם מימין ופעם משמאל, פעם קרובים פעם רחוקים, אבל לעולם - תואמים להפליא ובפרופורציות מושלמות.

ההזיה תמה כאשר באים קרוב אצל ההרים. הם מכוסים ביערות סבוכים וצפופים של אלונים ואלות ועוזררים וקטלבים וכיוצא בזה מיני עצים, שברגיל אנו אומרים עליהם "חורש ים תיכוני", אבל כאן הם יער ביערות. יישובים קטנים יש בשוליהם, ומעיינות זעירים בוקעים בסביבתם. בגליל העליון כמו בגליל העליון, חלקים רבים נותרו חפים מתגרת ידו של הסולל, הבנאי והיזם, ואלה הם החלקים הירוקים, המיוערים והתלולים.

ניחוח משכר של יער
דווקא על הנמוך מבין השניים, הר אדיר, הקימו כבר אבות אבותינו מצודה, לנטור ממנה את לבו של מרום הגליל. לא הרבה דרכים עתיקות צלחו את החלק הזה של הארץ. יערותיו ומתלוליו לא נחשבו בעבר כנכס גדול, אך אפשר להניח שאת המצודה שנבנתה בלב היער על פסגת ההר, בנו שם כדי שזו תצפה אל מרחקים גדולים; שאכן המעפיל אל הפסגה רואה מיד את דרומו של לבנון ואת כל מה שבין רכס הסולם והחרמון. היום, על מקומה של המצודה, הקים הצבא מחנה משלו, שאנטנות גדולות מזדקרות ממנו ומגביהות מעל פסגת ההר כחניתות שלוחות אל השמים.

כביש צר מאוד מטפס במעלה ההר אל שער האנטנות והבא בו ברכבו נאלץ לשוב ריקם, אך שביל מסומן בצבע ירוק מקיף את הגדרות, חומק בין העצים ומתפתל במהירות, כנחש בשדה, פעם ימינה ופעם שמאלה. משהותיר מאחוריו את הגדרות נמלט אל המדרון, נעלם מעין רואים ושוב נגלה בקרחת יער קטנה, שיפה לעמוד בה ולהתבונן על הגליל ועל הלבנון ועל הגולן ולנשום אוויר צלול שהוא חריף בנחיריים, ומחריפו אף יותר, בקיץ, אד קליל המיתמר מן האזוב והקורנית, הצתרה והמרווה, שנדרסים מתחת לרגליים ומנמרים את האוויר בניחוח המשכר של החורש, הוא היער בגליל.

סופו של השביל שיורד אל בקעה רחבת ידיים, עמוסה לעייפה בגני תפוחים. "הדולינה של סאסא" נקראת הבקעה, ומשמעות השם המוזר הוא, שלבקעה זו זורמים מי הגשמים מן ההרים ואין להם מוצא בערוצו של נחל והיא נמלאת בחורף במי גשמים כבריכה.

יש אמנם מוצא לבקעה כזו - דולינה - והוא פיית צינור טבעי, ממש כבכיור מטבח; הצינור הוא מערה, אשר הטבע יצר בתהליך אטי ומופלא, שבו מים ממיסים את הסלעים. יש והם יוצרים בהם צורות פסלים - טרשים - כבחרמון למשל, ויש שהם מרחיבים את הסלעים ומרדדים אותם, נוגסים בהם ומעצבים בהם עמק סגור, הוא דולינה, כמו כאן, ויש והמים מחלחלים במעבה האדמה ויוצרים מערות נטיפים מפוארות ומפותלות, או מערות "סתם", ללא נטיפים.

כאן, בדולינה של סאסא יצרו המים הממיסים צינור שמהלכו עלום, כי הוא יורד אל מעבה האדמה. פיית הצינור היא המערה הנקראת מערת "פער", שהיא בור גדול ובתחתיתו סדק אשר בעדו נמלטים המים בקול סאון וקצף מן העמק אל התהום. המערה מוקפת בעצי אלון ועוד עצי חורש גדולים אחרים, נהדרים בזקנתם ובקומתם, צמרותיהם חופות זו על זו וכולן יחד גוהרות על המערה ככיפת ירק ענקית, מקדש צל מן החמה ביום, והיכל שירה אדיר לציפורים בערב.

חכם בלילה
סביר מאד להניח, שבלילות הירח המומלצים של הקיץ, נפש חיה מעם הצבא לא תפצה פה על כך שבאתם בשערי בסיס האנטנות, ותוכלו לרדת בשביל המואר באור הלבנה במילואה, עד לבקעת התפוחים, ותוך כדי כך, גם ליהנות ממקבצי האורות הסדורים על הרי הגליל והלבנון כחרוזים על רעלת החושך של הארצות האלה.

אם מסיבה כלשהי, אתם מבקרים את המערה בלבד, טוב ונאה, אבל שם, גם בלילות מוארים, האפלה מתחת לחופת העצים סמיכה וכבדה. אם זו הכוונה, ומאחוריה הרצון לארוב בעלטה הזו לקולות הלילה ואולי אף לזוהר הזרחני של עיני החיות המקריות, כי אז באמת אין יפה ממסתור הדולינה הזו ועציה הגדולים.

איך מגיעים?
מפה: טיולים וסימון שבילים גליל עליון (מס' 2). קנ"מ 1:50,000

על כביש הצפון מס' 899 פונים בין הקילומטר ה-30 וה-31 (כ-300 מטר מדרום לכביש הכניסה למתת) לכביש צר ועולים להר אדיר. פנייה זו נמצאת שני קילומטרים ממערב לצומת חירם ולכניסה לסאסא. השביל היורד מההר לדולינה של סאסא מסומן בצבע ירוק בשטח ובמפה. 

מי שבוחר לבקר רק במערת פער, ימצא אותה בין סאסא וג'יש, היא גוש חלב העתיקה. יש על הכביש שלט הפניה בצבע חום.