מסלול אופניים בבית זית

עונה מומלצת: סוף החורף, וכל האביב
התאמת המסלול: לכל המשפחה
קושי המסלול: קל
אורך המסלול: כשמונה קילומטרים
משך המסלול: כשלוש שעות
מפה: מפת סימון שבילים מס' 9, "מבואות ירושלים"

הגעה מהמרכז: נסיעה בכביש מס' 1 עד מחלף הראל ופונים ימינה. חוצים את מעוז ציון וממשיכים עד כיכר הסטף, בה פונים שמאלה לכיוון עין-כרם בכביש מס' 395. לקראת סוף הירידה המפותלת, ולפני חציית הגשר ישנה פנייה שמאלה אל בסיס צבאי, עם רחבת חנייה קטנה, זוהי נקודת ההתחלה.

• שימו לב: זהו מסלול הלוך-חזור ואין צורך בהקפצת רכבים. חלק מהמסלול נמשך לאורך כביש ומצריך זהירות.


מנקודת ההתחלה נתחיל בנסיעה במורד הכביש - נחצה את נחל שורק על גבי הגשר ומרחק קצר אחריו נפנה שמאלה, לאורך נחל שורק, בעקבות השילוט לבית הספר החקלאי. נחל שורק הוא הנחל המרכזי ביותר המנקז את הרי ירושלים מערבה לעבר הים התיכון. עם זאת, הוא זורם רק בעקבות גשמים. לאחר שנחלוף על פני בית הספר יפרסו בפנינו כמה דרכי עפר נוחות החוצות את הערוץ הרחב (והפגוע בקטע זה) לעבר בתיו הקיצוניים של מושב בית זית, הבנוי על הגבעה מולנו. משמאלנו נוכל לראות את סכר בית זית, שבצדו האחר ממתינה לנו ההפתעה. כמה דרכי עפר החוצות טראסות קדומות - מדרגות מלאכותיות שנועדו לאפשר יצירת חלקות חקלאיות בשטח הררי במעלה הגבעה. נוכל לבחור אחת מהן כדי להגיע אל קצהו המזרחי של המושב. מכאן נחצה את האזור המיושב עצמו. אם רק נבלוש במבט לצדדים נוכל להבחין בכמה עצי זית עבי גזע המצדיקים את שם המקום. נחפש אחר מגדל הבטון המזדקר במרכז המושב. בסמוך אליו נפנה פעמיים שמאלה, אל סמטה הנקראת 'סמטת הדינוזאורים'. ממש בראשית הרחוב, מצד שמאל, ממתינה לנו תופעה ייחודית ביותר: עקבות דינוזאור! לפני כמאה מליון שנים היה האזור ביצתי. דינוזאור מסוג סטרוטיומימוס שחלף כאן הטביע את עקבותיו בבוץ הלח שהתאבן עם השנים. האתר (לתיאום כניסה בימים א-ה יש לפנות למזכירות המושב: 02-5346334 ) עשוי לאכזב מעט, העקבות בסך הכל דומות לעקבות של ציפור ענקית, אולם מדובר באתר בעל חשיבות עולמית. 

עקבות דינוזאור. תופעה ייחודית ומרגשת

מאתר עקבות הדינוזאור נמשיך ברחוב הראשי צפונה לעבר היציאה מהמושב. בצומת ה-T נפנה שמאלה וניסע לאורך כביש הגישה לבית זית משך כקילומטר נוסף. בהגיענו סמוך למחלף מוצא תחתית, נפנה שמאלה מול מסעדת Black Steer, בדרך עפר היורדת לעמק ונמשכת לאורכה של טרסה. פה ושם נוכל להבחין בשומרה מציצה מתוך הצמחייה. זהו מבנה אבנים עגול שבו נהגו המקומיים לאחסן את התוצרת החקלאית וגם נהגו ללון בה בתקופה בה העבודה בשדות הייתה בוערת. המילה שומרה נובעת מתפקידו של המבנה כמגדל תצפית לשומר על השדות. עדיין ניתן לראות כאן שרידים לאותם מטעים ששגשגו כאן בעבר. בולטים מכל הם עצי השקד שבסוף החורף מצטיינים בגודש פריחה ומיד לאחר מכן מוריקים בירוק הבהיר והרענן של לבלוב עלוותם. ישנם סיכויים לא רעים שנראה צבאים ארץ-ישראלים נמלטים מאתנו, ואם יתמזל מזלנו, יתכן ונראה גם שועלים מצויים וצבועים מפוספסים.

בהמשך הדרך נגיע אל פאתי ההפתעה - צלולה ומשתקפת. בהיותו של נחל שורק אחד הנחלים הגדולים ביותר המנקזים את צדם המערבי של הרי יהודה, עלתה בשעתו היוזמה לסכור אותו ולאגור את מימיו. לא היו כאן כל מחשבות על הקמתו של אתר נופש כזה או אחר. המחשבה הייתה פרקטית הרבה יותר - על ידי כך שיאגרו את המים, כך קיוו, הם יחלחלו לקרקע ויעשירו את אקוויפר ההר, מאגר חשוב של מי תהום. רצה הגורל והמים אכן מחלחלים בקרקע, ואפילו די מהר, אבל בגלל כיוונן המיוחד של שכבות הסלע הם מוצאים את דרכם במהרה אל ים המלח ולא מעשירים כלל את מי התהום. בדיקות רדיואקטיביות הוכיחו שאותם מים שנאגרים כאן ומחלחלים, נובעים תוך זמן קצר בעיינות צורים, הקרויים גם עיינות פשח'ה, על גדות ים המלח. לפיכך, הסכר לא ממש ממלא את ייעודו. זו גם הסיבה להתייבשותו המהירה של המאגר. כך או אחרת, כל עוד מניחים את ענייני משק המים של המדינה בצד, ניתן בהחלט ליהנות ממשטח כחול של מים שבו משתקפות השקדיות, ההרים סביב והישובים הסמוכים - בעיקר מוצא עילית ומעוז ציון. מראה נדיר למדי באזור.

הדרך תוביל אותנו אל מתחת לבתיו המערביים הקיצוניים של מושב בית זית, בסמוך לשפת המים. יש כאן שפע פינות לערוך בהן פיקניק. אם נחפוץ בכך, נוכל להקיף את המאגר גם ממערב. לשם כך נצטרך לרדת מהשביל ולהתחבר אל אחת הדרכים הממשיכות ימינה, לעבר גדתו הנגדית של האגם. את הסכר נוכל להקיף משני העברים ולשוב כברת דרך קצרה באותה דרך בה באנו, בחזרה אל הרכבים.