תפריט עמוד

מלחת עברונה: טיול

הפעם נצא אל מלחת עברונה, אחד המקומות המעניינים באזור אילת. אל מוקדי העניין העיקריים אפשר להגיע ברכב, בסטייה קטנה מכביש הערבה. מומלץ לבוא אחר הצהריים כשהשמש צובעת את הרי אדום בגוון אדום וורוד עז ונהדר

• עונה מומלצת: חורף, בכל עונה אחרת חם מדי. 

• התאמה: למשפחה 

• קושי מסלול: קשה 

• אורך מסלול: כ- 5 ק"מ. 

• משך מסלול: 4 שעות בניחותא. 

• מפה: מפת סימון שבילים "הרי אילת", מס' 20. 

• הגעה מאילת: כדי להגיע אל מלחת עברונה נוסעים צפונה בכביש הערבה. מעט אחרי הקילומטר ה- 20 של הכביש פונים ימינה (מזרחה) בדרך מסומנת אדום. הדרך חולפת דרך אזור חקלאי, מגיעה אל בריכות אידוי וממשיכה לאורכן צפונה.
ניתן להתחיל את המסלול גם מצפון, בדרך לאילת. אז יש לפנות מכביש הערבה שמאלה (מזרחה) מעט אחרי הקילומטר ה- 26, על פי סימון שבילים שחור והשילוט אל באר עברונה. 

 זהו מסלול שעיקרו דילוג רכוב בין נקודות.

גם מבלי לצאת אל עומק הרי אילת ניתן לטעם ניחוח מדברי אקזוטי גם בדרך הישירה לאילת וממנה. מצפון לאילת משתרעות כמה מלחות; אזורים נמוכים חסרי ניקוז לים. אל אזורים אלו מתנקזים מי השיטפונות ויוצרים כאן לעיתים אגמים עונתיים שמותירים אחריהם מעטה מלח לבנבן לאחר התאדותם. המלחות, שיש בהן כיום גם בריכות אידוי לייצור מלח, נמצאות בתווך שבין הרי אילת ממערב להרי אדום הגבוהים מהעבר הירדני. 

בסטייה קטנה מכביש הערבה נמצאים שפע אתרים מיוחדים שחבל לפסוח עליהם. אל כל התארים הללו ניתן להגיע ברכב ורק אם ממש רוצים אפשר לצאת ולצעוד ברגל. השביל המסומן אדום היוצא מזרחה מכביש הערבה חוצה אזור חקלאי ומגיע במהירה אל בריכות האידוי של מפעל המלח. מראה הבריכות הכחולות שלא אחת הרי אדום משתקפים בהן מרשים תמיד ובמיוחד בזמן שקיעה. בשל הפלנקטון, יצורים מיקרוסקופיים המתפתחים במים, חורפת כאן בקביעות להקה של פלמינגו משובבי מראה הניזונים ממנו. מעט מוזר לראות את הפלמינגו על רקע הנוף המדברי ושדה התעופה של עקבה הנמצא למרגלות הרי אדום, אך נראה כי דווקא להם פחות ופחות מוזר לראות אנשים.

הדרך המסומנת אדום מתעקלת שמאלה (צפונה) וממשיכה בין ולאורך בריכות האידוי. בקצה הצפוני של הדרך נמצא אתר דקלי הדום. דקל הדום, שמקורו באפריקה, הוא הדקל היחיד בעולם שגזעו מתפצל ולכן לכל עץ ישנן כמה שושנות עלים בראשו. נקודה זו מהווה את גבול התפוצה הצפוני העולמי שלו ולכן העצים מוגנים. הדקלים הצליחו לגדול במקום הודות למי התהום הגבוהים, אך עקב ירידת מפלס מי התהום, בשל שאיבת יתר של חברת מקורות בשנים האחרונות, החלו להשקות את הדקלים באופן מלאכותי.

מדקלי הדום ניתן להמשיך מערבה (שמאלה) חזרה לעבר כביש הערבה בשביל שסימונו שחור. מעט לפני ההגעה לכביש הערבה, ניתן לפנות שמאלה בכביש הערבה המסומן ירוק. כעבור קילומטר נראים משמאל שרידי חווה מהתקופה הערבית הקדומה (מאות 7-10 לסה"נ) שבה גם בארות שרשרת, המכונות פוגארות. הפוגארות הן שיטה פרסית קדומה להולכת מים באופן תת קרקעי ממפלס מי תהום אל פני השטח, לצרכי חקלאות. קטע קטן של המתקן שוחזר, וניתן לרדת אליו בפיר אחד ולצאת מאחר. שלטים שהוצבו במקום מסבירים את אופיו של המתקן.

מדקלי הדום ניתן גם להמשיך צפונה, בשביל השחור המגיע לבאר עברונה, אחד ממקורות המים היחידים באזור. קטע זה של הדרך, העשיר יחסית בצמחייה מדברית (בעיקר עצי שיטה ציוריים) מאפשר להתרשם מיופיה הפראי של המלחה. עם קצת מזל אפשר גם לזכות בתצפית על בעלי חיים. הם מתרכזים באזור זה בשל אפשרויות המרעה ובגלל המים שבבאר. מעט מצפון לבאר עברונה פונה דרך העפר המסומנת שחור מערבה, חזרה לכביש הערבה. תוך כמה דקות נוכל להימצא שוב על הכביש בדרך הביתה. במאמץ קטנטן הכרנו פינות לא מוכרות וטעמנו את טעמה של הערבה.

צמחי המדבר - הצמחים הכי מתוחכמים בארץ

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.