קוויבק באופנוע שלג: חשיפה לצפון קנדה

רוב בני האדם שחיים באזורים חמים ובערים גדולות לא מושפעים מאוד מחילופי העונות. לאלה שחיים במקומות קטנים המוקפים בטבע גדול, ובעיקר לאלה שחיים באזורים קרים, יש לעונות השנה השפעה עצומה עלהחיים. ככל שמתרחקים מקו המשווה מוקצנים ההבדלים בין חורף לקיץ, עונות השנה מקבלות צביון שונה מאוד זו מזו והארץ משתנה עימן באופן דרמטי.

מסלול הנסיעה שלנו נמצא אמנם באיזור הדרומי והמיושב יחסית של קנדה, אבל בדרכינו חצינו אזורים פראיים, נידחים ולא מיושבים. גודלה של המדינה ויופיו של החורף החזיקו אותנו בתחושת הרפתקה וגילוי, גם אם בערב תמיד הגענו לבקתות נוחות כדי לבלות בהן את הלילה

בניגוד למה שנדמה לנו, אנשי השמש, החורף הוא הזמן המתאים לתנועה וטיול בארצות הצפון. בקיץ מוצפות הארצות הללו במים ובבוץ, הדרכים בהן קשות מאוד למעבר ומיליוני יתושים מתקיפים את כל מי שמעז לצאת מן הערים המרוססות. בחורף הארצות קופאות, הטמפרטורות יורדות עמוק מתחת לאפס והכל נכנס לקיפאון עמוק. אגמים, נהרות, ביצות ושבילי יער בוציים הופכים לדרכים משובחות - בעבר למזחלות הכלבים, היום לאופנועי השלג.

קוויבק (Québec) נחשבת לבירת אופנועי השלג של העולם. היא נהנית מחורף ארוך וקר, ובמשך חמישה־שישה חודשים בשנה מכסות כמויות שלג גדולות את השטח הפתוח האדיר של המחוז. המרחקים עצומים, ומערכת כבישים רצינית יש רק בדרום. התחבורה המסורתית התנהלה תמיד על השלג, וכשהופיעו אופנועי השלג הם החליפו כאן את הכלבים, כפי שהטרקטור החליף את סוס העבודה במקומות אחרים.

ב־1958 פיתח ג'וזף ארמנד בומברדיֶיה, תושב קוויבק, את אופנוע השלג הראשון בצורתו המוכרת היום והחל לייצר אותו. הייצור הסדרתי חולל מהפכה אמיתית בחיי האנשים בצפון. הם יכלו לעבור מאות קילומטרים ביום ולהשתחרר מן העול שבהאכלת קבוצה של כלבים רעבים. חברת "בומברדייה" קראה לכלי החדש "סקי־דו" (Ski-Doo), והשם השתרש כשם כללי לאופנוע שלג, שנפרד במהרה מהדימוי של טרקטור שלג לעבודה והפך לכלי רכב ספורטיבי, הנמכר כיום בעיקר לצורך שעשועים.

כלבים ככלי תחבורה חלפו מן העולם כמעט לחלוטין. בקוויבק קיימות עדיין כמה חוות לגידול כלבים לשם גרירת מזחלות, בעיקר לצרכי תיירות, מרוצים ושעשועי חורף. אפשר לעשות איתם סיבוב קצר במשך כמה שעות או לצאת למסע של ימים ושבועות

מספר אופנועי השלג הגדול בעולם כיום הוא בקוויבק, ויש בה אינספור אפשרויות לטיולים ארוכים אל תוך החורף הקנדי. שטחה של קוויבק, שבה חיים יותר משבעה מיליון תושבים, רובם בני המיעוט הצרפתי של קנדה, הוא כמיליון וחצי קילומטר רבוע, ואם היא היתה עצמאית - כפי שרוצים חלק מתושביה - היתה זו המדינה ה־16 בגודלה בעולם.

את השטח העצום מרשתים 35 אלף קילומטר של שבילים לאופנועי שלג, כולם מתוחזקים היטב ומשולטים. שבילים אלו מחברים בין רוב היישובים בקוויבק וחוצים בדרכם יערות, אגמים, נהרות קפואים, שמורות טבע ויישובים קטנים. ככל שעולים צפונה, מידלדלת רשת השבילים. כמו בקנדה כולה, גם בקוויבק חיים רוב התושבים ברצועה הדרומית, קרוב לגבול עם ארצות הברית. השטחים האינסופיים של הצפון מיושבים בדלילות, הארץ פראית וריקה, יישובי האינדיאנים בצפון הרחוק מבודדים מאוד, וכדי להגיע אליהם דרושה נסיעת שטח ארוכה וקשה.

אופנוע שלג הוא כלי רכב קל מאוד לשליטה, ואחרי חמש דקות נסיעה מרגישים רוב הרוכבים כאילו פספסו קריירה של נהג מרוצים. אבל גם לאלה שלא משתגעים על הרעש ועל הנהיגה, השימוש באופנוע שלג הוא האפשרות היחידה לחדור עמוק לתוך הטבע הנפלא של הצפון, ועוד בנוחות יחסית, עם חימום לידיים. ועוד בחורף. וכמה יפה הוא החורף.
אפשר לשיר לטבע הקנדי את כל מזמורי ההלל על קסמו של השלג ועל יופיו של החורף. הכל עומד קפוא, מכוסה בלבן. נהרות, מפלים, אגמים והארץ כולה נעצרו בלילה קר בנובמבר ויחזרו לחיים אי שם באביב. רק מזג האוויר והימים המתארכים משתנים ומשנים את הארץ. יש ימים שבהם הכל עומד בלי לזוז והשמים כחולים, יש ימים של סערות ושלג כבד וראות של מטרים ספורים בלבד. כך או כך, עוצמתו של החורף הצפוני ויופיו מפילים קסם על כל מי שמטריח עצמו לצאת מן הבית.

בפברואר 2000 יצאתי בראש משלחת של החברה הגיאוגרפית למסע אופנועי שלג מצפון לנהר סנט לורנס (St. Lawrence). אני מכיר היטב את החורף באזורים הקרים, ובכל זאת המסע הזה פתח בפני אופקים חדשים.

נסיעה בדרך עצי המייפל. תעשיית המייפל היא חלק מן המסורת המקומית עוד מימי האינדיאנים. כיום מספקת קוויבק 70 אחוז מצריכת סירופ המייפל בעולם. בכל חווה יש עשרות ומאות אלפי עצים, שמספקים את סוכר המייפל אך ורק חודשיים בשנה, בתקופת האביב

מסע האופנועים הוא למעשה מסע שטח בדרכים מושלגות, שאִפשר לנו לחצות 1,200 קילומטרים יפהפיים דרך אזורים שעד אז נאלצתי לעמול קשה כדי להיכנס אליהם בעזרת סקי או סנדלי שלג. במשך שישה ימים דהרנו דרך טבע בראשיתי ונופי חורף מדהימים.

ביישובים הקטנים לאורך הדרך נפגשנו עם תרבות קוויבקית מסורתית ועם אנשים חמים, שלא נתקלים בתיירים רבים ושמחים על כל זר שטורח לבקר אותם. זו קנדה שונה מאוד מהתמונה הצפון אמריקאית שמצטיירת בראשנו. כפרית מאוד, דוברת צרפתית וידידותית להפליא.
מדי פעם פגשנו בדרכים רוכבים מקומיים. כיוון שהם משתמשים באופנועי השלג ככלי תחבורה לכל דבר, הם נשענים על תשתית התחבורה הרגילה - מתדלקים בתחנות לאורך הדרך, עולים עם אופנועי השלג על מעבורות ורוכבים לקניות במכולת. באיזור הדרומי מפוזרים בקתות ולודג'ים נוחים, המשמשים בעיקר את רוכבי השלג. ובתום יום רכיבה ארוך, עם אש באח ואלכוהול ביד, נראה היער המושלג מבעד לחלון יפה עוד יותר.

יעדים בעולם

אסיה, המזרח הרחוק

אירופה

אפריקה

צפון ומרכז אמריקה

דרום אמריקה

ישראל

יעדים נוספים

מסע אחר אונליין

ניווט לפי תגיות:

מסע אחר ברשת:

נושאים חמים באתר: