טיול בגליל - שני בתי כנסת ושתי כנסיות - ישראל

המסלול שלנו מורכב מארבעה מסלולים קטנים לארבעה בתי תפילה קסומים, שכל אחד שווה ביקור בפני עצמו. לא מוכרחים להתפלל או לעשות חשבון נפש. אפשר סתם לטייל ולהסתובב בשטח, ולזכור שבית כנסת אינו רק מקום של תפילה. עוד לפני שבית הכנסת שימש כמרכז פולחן, הוא שימש כמרכז ציבורי קהילתי, מקום שאנשים מסתובבים בו. הפעם בחרתי לסייע לכם לבחור את מקום התפילה או לפחות את מסלול הטיול המתאים לכם.

בית הכנסת התוניסאי בעכו
הכל מתחיל באיש אחד, ציון בעדאש שמו. ציון, יליד תוניסיה, עלה לארץ בשנות החמישים ובחר להתיישב בעכו. בשעותיו הפנויות הוא התחיל להקים בית כנסת. מצריף קטן ששימש את הקהילה התוניסאית טריפולטאית בעכו הפך המקום למקדש מעט רב הוד וצבע, המתאר בשיבוצי האבן ארבעה נושאים – סיפורי התנ"ך, היסטוריה יהודית, השואה, והמאבק על הקמתה וקיומה של מדינת ישראל עד ימים אלה ממש.

איש רב פעלים ציון, ואינו נח לרגע. בגאווה הוא מספר שכל בית הכנסת נבנה מתרומות בלבד, את הפסיפס הוא מביא מקיבוץ איילון ואת הרעיונות הוא שואב מהספרות היהודית ומספרי ההיסטוריה. לכל מי שמגיע לשם צפוי מפגש עם מקום מרתק שחובק בתוכו סיפור חיים של איש אחד וסיפורה של האומה כולה.
איך מגיעים: רחוב אליעזר קפלן בעכו, ליד בית המשפט

הכנסייה הקתולית באיקרית
שנים רבות עברו מאז עזבו תושבי איקרית את כפרם הציורי ועברו להתגורר באופן ארעי (מבחינתם) בערי וכפרי הצפון והגליל. הטרגדיה האישית שלהם הפכה לפרשה כאובה ולנושא שנוי במחלוקת, אבל מזה עשרות שנים עומדת לה הכנסייה על ראש ההר והריסות הכפר כמצבה לרגליה.

אין ספק שלו היה הכפר עומד על כנו, יכולים היינו לטייל היום בין סמטאותיו הקרירות, ליהנות מפרי בוסתניו, ולפגוש את תושביו כשצלצול פעמוני הכנסייה ברקע. כל שנשאר מהכפר הוא בית התפילה ובית הקברות. בשטח פזורים שרידי בתים הרוסים, ועשבי הבר מכסים את אבני הריחיים של בית הבד הישן מסתירים את פתחי בארות המים שפזורים על ההר.

טיפוס במעלה הגבעה, ועל אחת כמה וככמה טיפוס אל גג הכנסייה (על אחריות המטפסים בלבד!) ישאיר אתכם חסרי נשימה, ולא בגלל המאמץ. המקום מדהים ביופיו ובנופים הנשקפים ממנו. הכנסייה סגורה, אך סביבתה הקרובה נקיה ומטופחת. בימי הקיץ באים אליה בערגה קשישים שילדותם עברה עליהם בין סמטאות הכפר ובוסתניו.אפשר לפגוש שם את אבו דיב שעבר לגור בכפר ראמה ואפילו את עאטף חייט (זה מהחומוס הכי טעים בתרשיחא), לשבת אתם בסוכה הארעית שהוקמה במקום, לסובב את המסבחה, לאחוז בצינור הנרגילה, לגמוע במתינות מספל התה ולגלגל שיחות "של פעם", החל מאיפה הביאו את הנענע ועד איך קמו בבוקר בשביל לקטוף את הטבק ולשלוח עם הגמלים לחיפה הרחוקה...

איך מגיעים: נוסעים בכביש 899, וכשלש מאות מטר מזרחית לכניסה למושב שומרה מחפשים גבעה וכנסייה.

הכנסייה בנס עמים
הישוב נס עמים הוא אגודה נוצרית שמרכזה בציריך ומטרתה עידוד ההבנה בין נוצרים ליהודים באמצעות דו שיח בין-דתי מתמשך. אנשי האגודה רואים בתקומת מדינת ישראל לאחר השואה את התגשמות נבואות התנ"ך. את רעיון הקמת היישוב העלה בסוף שנות החמישים רופא מהכנסייה הרפורמית ההולנדית, ד"ר פילון. בישוב גרות משפחות נוצריות, ששהייתן במקום מוגבלת לשנים ספורות בלבד. אחד ממקורות הפרנסה של תושביו הוא מלון אורחים חביב, ספרטני למראה אך נעים ומכניס אורחים. העובדים (חלקם נוצרים אנשי היישוב), עושים כל מאמץ כדי לתת לאורחים לחוש ולו מידה קטנה של שקט אירופאי. אני ממליץ לכם לטייל בשבילי היישוב, ובין השאר להיכנס לביקור אל הכנסייה שבעיבורו.

נעימה למראה הכנסייה, משוללת כל פוזה ראוותנית ומזמינה בפשטותה. החלטתי, לא לגלות לכם, מה מייחד את תשמישי הקדושה וקישוטיה לסוגיהם. תבואו, ותראו בעצמכם. בסופי שבוע ובחגים נהוג להשמיע במקום קונצרטים ליתורגיים ואחרים.

איך מגיעים: על כביש מספר 4 קצת דרומית לנהריה, ליד המושב רגבה.

בית הכנסת העתיק בנחל גוש חלב
הרבה לא נשאר מבית הכנסת הקדום בנחל גוש חלב. אבל הדרך אליו וממנו שווה הכל. היורד לנחל גוש חלב מהכניסה לכפר מרגיש כבר מצעדיו הראשונים איך סוגר עליו הטבע. בשנים ברוכות גשם זרזיפי מי מעיינות חוצים את שביל העפר עוד בתחילת הקיץ, ולפעמים גם מאוחר יותר. שיחי הפטל מצביעים על המקום ממנו יוצאים המים, עצי תאנה שפריים הפך שם דבר בכפרי הגליל נטועים מימין ומשמאל, וככל שיורדים כך הולכת ומתעצמת חווית הטיול.

אחרי כ-500 מטר מימינה של הדרך ניתן להבחין בשרידי בית הכנסת. חזיתו פונה דרומה, לכיוון ירושלים. אם תחפשו בחלל מה שהיה פעם האולם המרכזי תמצאו גם משקוף אבן שבמרכזו תבליט נשר או עיט. זה מקום מושלם להגות, מחשבה או תפילה, או סתם לשבת בשוליו, לשלוף תרמוס וללגום מהקפה (לא לשכוח להביא).

המהדרין שבמטיילים ממשיכים במורד הנחל עד למפגש עם נחל דישון בכביש מספר 8967, שם צריך היה להשאיר רכב לאיסוף הנהגים (טכניקה סודית שאגלה אותה בסוף הכתבה). העצלנים יכולים לחזור אל הכפר ולטעום קצת ממטעמי המטבח הלבנוני.

איך מגיעים: נוסעים על כביש 89 בין קיבוץ סאסא לצומת מירון (חמש דקות מכל כיוון). נכנסים אל הכפר מדלגים על הפנייה הראשונה ימינה וממש 50 מטר אחריה דרך נוספת מתפצלת ימינה וגולשת בין בתי הכפר אל הנחל, ממש מול המועצה.

טיפים לטיול בגוש חלב: • שירותים - בבניין המועצה. • מקום לאכול - בכפר שלוש מסעדות. שתיים ("הידועות בציבור") הנמצאות ליד המועצה. השלישית נסתרת, וכאן אני מגלה את סודה: צאו מהכפר אל תחנת הדלק שבכניסה, ותמצאו במבנה התחנה מסעדה קטנה, נקייה ואסתטית העונה לשם "הר מירון". אל השולחן יביאו לכם מבחר מטעמים וסלטים טריים הכוללים סלט פאטוש לבנוני (סלט ירקות טרי עם קרוטוני פיתה טבולים בשמן וגבינה מגורדת למעלה), חומוס משאוואשה חם (זה שכולם קוראים לו מסבחה) רווי בלימון ושום, בבא גנוז' (חצילים על האש) ועוד ועוד. הערה חשובה: הארוחה זולה, אבל אל תתקמצנו ואל תבקשו מנה לשניים. זה כבר ניצול, ובעל הבית עלול מאוד לא לאהוב את זה.

"הקפצת נהגים" איך בדיוק עושים את זה? המונח "הקפצת נהגים" הוא שם קוד לשני סוגי טיול, מעגלי וחד כיווני, ולשני סוגי אנשים – עצלנים וחכמים. כל תפקיד המבצע עם שם הקוד הזה הוא למנוע מאיתנו "לבזבז" זמן בלחזור אל הרכב.

מה עושים? מנתחים את המסלול וכשמזהים בו קושי בחזרה אל הרכב, מורידים בנקודת ההתחלה את כל הנוסעים (רצוי מקום מוצל) וממשיכים עם הנהגים בנסיעה אל נקודת הסיום המתוכננת. שם (בנקודת הסיום) משאירים מספר כלי רכב שישמשו אותנו לכשנגיע אליהם בסופו של הטיול (לא לשכוח לנעול), וחוזרים עם כל הנהגים לנקודת ההתחלה, שם מחכים המטיילים. בנקודה זאת משאירים את הרכב שנותר ויוצאים לטיול במלוא המרץ. את ההמשך, תפתרו לבד... בכל מקרה אל תשכחו לקחת את המפתחות כשאתם חוזרים לאסוף את הרכב!

טיול גלילי - שני בתי כנסת ושתי כנסיות

יעדים בעולם

אסיה, המזרח הרחוק

אירופה

אפריקה

צפון ומרכז אמריקה

דרום אמריקה

ישראל

יעדים נוספים

מסע אחר אונליין

ניווט לפי תגיות:

מסע אחר ברשת:

נושאים חמים באתר: