תפריט עמוד

לונדון של מטה – בעקבות הרכבת התחתית

הרכבת התחתית בבירת בריטניה מהווה חלק בלתי נפרד מהחוויה הלונדונית, והיא הרבה יותר מרק אמצעי תחבורה יעיל ונוח. סיור עמוק לתוך האדמה בעקבות התחנות המעניינות וההיסטוריה המרתקת של הטיוב

רכבות תחתיות פועלות במאות ערים ברחבי העולם, אבל נדמה שבשלוש ערים הן הפכו להיות לאחד מסמלי העיר הידועים: הסאבווי (Subway) של ניו יורק, המטרו (Metro) הפריזאית והאנדרגראונד (Underground), או בפי העם טיוב (Tube), הפועלת בסבך של מנהרות ומחילות מתחת לבירת אנגליה. אם תשאלו אותי, הטיוב עולה על כולן: לכולם ידוע מה יחסם של אנגלים ואנגלופילים כמוני לצרפת, ולזו מאמריקה יש שם של רשת דוכני מזון מהיר.

החוויה הלונדונית
עבור הלונדונים, ולא פחות מכך עבור התיירים, הרכבת התחתית של לונדון מהווה חלק מהותי מהחוויה הלונדונית – בעיקר בשל היותה אמצעי התחבורה הנוח ביותר לתנועה, בעיר שרחובותיה עמוסים לעייפה בכלי רכב הנוסעים בצד הלא נכון של הכביש. בנוסף, הטיוב היא בדרך כלל המקום הראשון שבו התייר הנכנס בא במגע עם האוכלוסיה המקומית, והמקום הראשון שבו הוא משתמש לראשונה בכסף המקומי, אחרי הקיוסק בנמל התעופה שבו קנה את הטיים-אאוט.

הנסיעה בטיוב מאפשררת תצפיות בלונדון ובאנשיה | צילום: אירית זילברמן

למעשה, הרכבת התחתית מהווה שיקול חשוב בבחירת המלון לפני ההגעה ללונדון: תיירים מנוסים בלונדון מעדיפים לחפש מקומות לינה שיהיו קרובים לתחנות ה"טיוב", ובעדיפות – שיהיו במרכז העיר, באזורים 1 ו- 2 של המפה התת-קרקעית, שבהם מרוכזות רוב האטרקציות בעיר. כך ניתן לחסוך בזמן נסיעה ממושך מדי יום, וגם בכסף – ככל שמתרחקים מן המרכז מחיר הנסיעה עולה.

275 תחנות, הממוקמות על רשת מסילות באורך כולל של 408 ק"מ, מהוות כיום את מערכת התחבורה התת-קרקעית של לונדון. הרכבות הפוקדות אותן נעות ב-12 קווים, קו ג'ובילי (Jubilee), שנפתח בשנת 1979, הוא היחיד שיש לו חיבורים לכל אחד מ-11 הקווים האחרים במערכת. כל קו נמצא תחת פיקוחו של מנהל ייעודי ברשות התחבורה של לונדון. בעבר הקווים הופעלו על ידי חברות שונות – עובדה שגרמה לכך שכמעט כל אחד מהקווים הללו נבדל מרעהו ב"אופי" – הצבע השולט ברציפים ובקרונות, קולות הקריינים במערכת הכריזה, הארכיטקטורה של התחנות עצמן, ואפילו בעומק: יש קווים שמנהרותיהם עוברות עמוק באדמה, ואילו אחרים "תופרים" בין קטעים מקורים לקטעים פתוחים.

הרבה יותר מדרך לנוע מהמלון לאטרקציות וחזרה | צילום: אירית זילברמן

שעות יפות, שעות קשות
עבור התייר בלונדון, נסיעה ברכבת התחתית יכולה להיות הרבה יותר מדרך לנוע מן המלון לאטרקציות התיירותיות ובחזרה – אם רק ינסה להביט סביבו ולספוג את החוויה במלואה. יש כל כך הרבה מה לראות: החל מהשמירה המופתית על הימין במדרגות הנעות (בניגוד לכבישים), כדי לאפשר לממהרים לעקוף בהליכה משמאל; דרך המוזיקאים המתנחלים בתחנת פיקדילי ומנעימים את זמנם של העוברים ושבים בצלילי ג'ז לשעת ערב, בתמורה לתשומת לב ולכמה מטבעות; ועד לתצפית הנפלאה שהטיוב מאפשרת לעשות באוסף הססגוני והמגוון של הנוסעים בה.

הטיוב של לונדון היתה הרכבת התחתית הראשונה בעולם, והחלה לפעול בשנת 1863. מאז עברו עליה כמה שינויים, כמו גם על העיר שבנויה מעליה. במהלך ההיסטוריה ליוותה הרכבת התחתית את תושבי לונדון בשעותיהם היפות ובשעותיהם הקשות, והחלה לגבש לעצמה תפקיד מרכזי בחייהם. במהלך מלחמות העולם השתמשו התושבים ברציפי הרכבת כמקלטים להגנה מפני ההפצצות הגרמניות. בקטע המנהרה שבין התחנות Aldwych ו-Holborn בקו פיקדילי של 1940 (לא פעיל כיום), הוסתרו באותה תקופה המוצגים של המוזיאון הבריטי הסמוך – כדי להגן גם עליהם מנזק אפשרי.

איור משנת 1863 המראה את החפירות לרכבת התחתית הראשונה בעולם

לאורך רשת המסילות והמנהרות של הטיוב נמצאות כמה תחנות מעניינות. לא מדובר בתחנות ששוות ביקור מיוחד בהכרח – אלא שמגיעה להן תשומת לב מיוחדת, אם כבר יוצא לכם להגיע אליהן:

בייקר סטריט (Baker Street)
בייקר סטריט והתחנות הקרובות אליה בקטע המוביל לתחנת פארינגדון (Farringdon), הן הישנות ביותר במערכת – גילן כ-140 שנה. התחנה היא דוגמה לבנייה שאפיינה את קווי התחתית בשנותיה הראשונות, כאשר תוואי המסילה נחפר מפני השטח, ולאחר מכן קורה. רק שבע שנים לאחר מכן החלו להיחפר הקווים כמנהרות תת-קרקעיות, בעומק רב יותר. קירות רציפי התחנה וחלק מהמסדרונות בה עוצבו במחווה לדמות הספרותית המפורסמת ש"התגוררה" באזור – הבלש שרלוק הולמס, יציר דמיונו של הסופר ארתור קונן-דויל. התחנה נמצאת באזור מס' 1, ומשרתת חמישה מקווי התחתית.

ווסטמינסטר (Westminster)
אחת מתחנות הטיוב החדשות ביותר במערכת, שנפתחה בשנת 1999. תחנה גדולה ועמוסה, הסמוכה לכמה מהאטרקציות הפופולריות ביותר של לונדון: בתי הפרלמנט (ה"ביג בן"), הקתדרלה של ווסטמינסטר, חדרי המלחמה של הקבינט, ועוד. כמו אחיותיה לקו ג'ובילי החדיש, היא מעוצבת בסגנון הי-טקי מרשים ביותר.


הנה באה הרכבת. חלק בלתי נפרד מהשהות בעיר

טוטנהם קורט רואד (Tottenham Court Road)
התחנה שופצה בשנות השמונים, ולקראת פתיחתה המחודשת הזמינה רשות התחבורה של לונדון את האמן האיטלקי אדוארדו פאולוצי (Paolozzi) לעטר את קירות התחנה במוזאיקה ססגונית. נמצאת על קווי סנטרל ונורת'רן, באזור מס' 1.

פיקדילי סירקוס (Piccadilly Circus)
מיקומה המרכזי של התחנה הופך אותה לאחת העמוסות במערכת כולה. כשלעצמה, היא לא מעניינת יותר מדי; אך היא מסייעת לתייר המגיע ללונדון לבצע כניסה מרשימה לעיר: מגיעים לתחנה היישר מנמל התעופה הית'רו, או מבית המלון לאחר הצ'ק-אין, ומחפשים את היציאה לכיוון הפסל של ארוס, הנמצא מעל. בגרם המדרגות העולה נצמדים לצד שמאל, ובסופו מסתובבים אחורה דרך צד שמאל, ופתאום נגלים לעיני המביט המראות המוכרים של הכיכר: שלטי הפרסומת המוארים, המזרקה, ריג'נט סטריט ושדרות שפטסברי – זו הדרך להיפגש כמו שצריך עם לונדון-של-מעלה.

המדרגות הנעות בתחנת אנג'ל, הכי ארוכות באירופה | צילום: Jason Goodger

טיוב-טריוויה:

• תחנת המפסטד (Hampstead) היא העמוקה ביותר במערכת.

• בתחנת אנג'ל (Angel) פועלות המדרגות הנעות הארוכות ביותר.

• המדרגות הנעות הראשונות הותקנו בשנת 1911 בתחנת ארל'ס קורט (Earl's Court).

• הקטע של קו פיקדילי, המחבר את העיר עם נמל התעופה הית'רו, שנחנך בשנת 1977 הפך את בריטניה למדינה הראשונה שחיברה עיר לנמל-תעופה בקו רכבת תחתית.

• המלכה נסעה בטיוב בפעם האחרונה בשנת 1975, בטקס החנוכה של קו פיקדילי להית'רו.

• מפת קווי הטיוב עוצבה בשנת 1933 על ידי המהנדס ארי בק, ומאז הפכה אף היא לאחד הסמלים המפורסמים של לונדון, והיוותה השראה למפות קווי רכבת תחתית ברחבי העולם.

האדריכלות המפוארת של לונדון

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.