בעקבות פריחת הכלניות בנגב

עונה מומלצת: חורף או אביב, כשהכל מוריק, והטמפרטורות נמוכות יחסית; מומלץ במיוחד לטייל כאן בסוף ינואר – תחילת פברואר, שיא פריחת הכלניות.

התאמה: לכל המשפחה

קושי מסלול: קל מאוד

אורך מסלול: כ- 3 קילומטרים

משך מסלול: כשעתיים וחצי הליכה ודילוג רכוב בין כמה נקודות נוספות.

מפה: מפת מישור חוף הנגב (הנגב המערבי)

הגעה מהמרכז: הדרך הקלה ביותר להגיע לבארי היא לנסוע בכביש החוף, מס' 4 דרומה עד צומת יד מרדכי. בצומת פונים שמאלה בכביש 34 אל צומת גבים. בצומת גבים פונים ימינה, לעבר קיבוצי מפלסים וסעד. נוסעים עד צומת סעד, מעין צומת T כפולה, בה פונים שמאלה ומיד ימינה (כביש 232 דרום).

כעבור חמישה ק"מ נפנה ימינה לבארי, וכעבור 100 מטרים שוב ימינה, בדרך עפר מסומנת ירוק. כעבור קילומטר אחד נגיע אל קצה הדרך (ואל עץ אקליפטוס גדול) שם נחנה. רכב אחר מומלץ להשאיר בנקודת הסיום, שנמצאת בבארי הישנה. סעו חזרה אל כביש הגישה לקיבוץ, פנו לעבר השער וממש לפניו פנו ימינה (סימון שבילים אדום). הדרך נמשכת לאורך גדר המערכת ויוצאת אל השדות (משמאל חוחובה). במזלג פנו ימינה (סימון שבילים שחור, שילוט לבארי הישנה) וסעו עד למבנה בטון ישן עם מגדל.

הערה: המסלול הזה דורש הקפצת רכבים, אולם ניתן לקיימו גם ברכב אחד. את המסלול בתחומי שמורת בתרונות בארי יש להפוך למעגלי ומשם להמשיך כמוצע, אל הנקודה הבאה.

ממקום חניית הרכב נוכל להשקיף על מרחבי השמורה הנראית כמכתש גדול. בעונה זו הכל ירוק ורענן, אולם יותר מכל מרשימה פריחת הכלניות האדומות שבמקום. נלך בסימון שבילים שחור עד שנגיע אל שביל שסימונו כחול, המקביל לערוצו של נחל סחף. בדרך תוכלו להתרשם משפע מיני הצמחייה, ואם תהיו שקטים ועירניים תזכו לראות גם בעלי חיים (צבאים, ארנבות, מכרסמים קטנים ואולי גם כוח, הלטאה הגדולה בארץ, וצבים).

המסלול הכחול ייפרד בשלב כלשהו מערוץ הנחל ו"יתפור" כמה גבעות קטנות נטועות אורנים. את יעדנו, בית הביטחון של בארי הישנה, נוכל לראות מבעד לעצים. קיבוץ בארי הוקם בנקודה זו בשנת 1946 כאחת מ-11 הנקודות המפורסמות של ההתיישבות בנגב, אולם ננטשה במהלך מלחמת העצמאות. מאוחר יותר הוקמה בשנית.

מקומה הנוכחי היה תפוס בעבר על ידי הכפר הערבי נאחביר. כל שנותר מבארי הישנה זהו מבנה הבטון המבוצר (שבו סימני פגיעות קליעים), מגדל המים וחלק מעמדה מבוצרת ששוקמה בפרויקט גיל מצווה של ילדי המשק. בסמוך ישנה חורשה עם שולחנות וברזי מים זורמים. כל עוד לא צפוף מידי זהו מקום נפלא לאכול בו צהריים.

מבארי הישנה נמשיך לנסוע מערבה עד שנגיע לצומת T. נפנה ימינה (הפעם הסימון ירוק), ומיד נחצה את ערוץ נחל סחף בו הלכנו קודם לכן. הכביש עליו אנו נוסעים הוא כביש הבטון הראשון במדינה. יצקו אותו הבריטים בימי מלחמת העולם השניה. אורכו תשעה ק"מ, וייעודו היה לקשר בין שדה תעופה קטן בסמוך לעזה לבין מחסני התחמושת הגדולים שהוקמו באזור.

נסיעה ישר, בדרך שסימונה ישנה לשחור תביאכם אל יד אנז"ק (משמאל לדרך). זוהי אנדרטה לחיילי הקורפוס האוסטרלי ניו-זילנדי, שלחמו כאן תחת האנגלים בזמן כיבוש הארץ מהתורכים. האנדרטה נבנתה בצורת האות A. גם כיום, במועד קבוע, מגיעים לכן ותיקי הקרבות ועורכים טקס. כדי שירגישו בבית, נטעו עבורם אקליפטוסים. רק קואלות חסרות. תצפית ממרומי האנדרטה תאפשר לנו לראות את רבי הקומות של עזה, את אזור מובלעת נצרים ואת פאתי דיר אל-בלח.

נשוב בדרך בה באנו, אך במקום לפנות שמאלה לבארי הישנה נמשיך ישר. כקילומטר לאחר הפנייה נגיע אל מבנה הרוס מימין. אלו מכרות הגופרית היחידים במדינה (לא סתם הרחתם ריח של ביצה סרוחה…), העומדים בשממונם עשרות בשנים. מעבר לדרך נמצאים המכרות וכדאי לשוטט בהם ולהתרשם מגוון הסלע הצהבהב. בסמוך למכרות טבועות בבטון האותיות R.A.F ראשי תיבות של Royal Air Force – שלחו את הילדים לחפש. נסיעה בהמשך הדרך ופניה בצומת הראשונה שמאלה (סימון ירוק ובהמשך אדום) תוביל אתכם חזרה אל היציאה. בדרך תחלפו על פני מחפורות העפר של מחסני התחמושת הבריטים.

שימו לב: בימים אלו מתקיים באזור פסטיבל דרום אדום, החוגג את פריחת הכלניות בצפון הנגב. לפרטים על אירועי הפסטיבל לחצו כאן >>