קבר רבי שמעון בר יוחאי ומירון

לאחר שפנינו מהכביש הראשי אל מירון, שילוט ברור יכוון אותנו אל החניה הסמוכה לכניסה לקבר.
את הסיור הרגלי נתחיל בביקור בבית-הכנסת העתיק. בתקופת המשנה והתלמוד היה במקום יישוב יהודי משגשג שכמה משרידיו עדיין ניכרים. מרחבת החניה נצעד מרחק קצר אל ראש הגבעה שמעלינו, שם נמצאים שרידי בית-הכנסת. כיום אפשר רק לדמיין את פארו, אך יסייעו לנו בכך האבנים הגדולות והמסותתות מהן בנויים קירותיו וכן חוליות העמודים בעלות חתך הלב שניצבו בעבר בפינות המבנה. האגדה מספרת כי כשייפול משקוף המבנה יבוא המשיח, אולם בעת המודרנית חיזקו את קורות האבן בבטון, שלא תיפולנה חלילה.

מבית-הכנסת נשקף נוף יפה על הסביבה. מעלינו מתנשאת הפסגה הגבוהה ביותר ממערב לירדן -פסגת הר מירון, מצפון לנו נפרשת רמת דלתון (ומעבר לה, אם הראות תאפשר זאת, גם החרמון) וממזרח הר כנען ובראשו העיר צפת. מעבר להר כנען נראים חלקים מרמת הגולן.

נשוב ונרד אל מגרש החניה ונצעד ממנו אל קברו של רבי שמעון בר יוחאי. במתחם הקבר קבור לפי המסורת גם בנו אלעזר, איתו הסתתר משך 13 שנה במערה בפקיעין מפני אימת הרומאים. הכניסה למתחם הקבר נפרדת לגברים ולנשים. האגדה נספרת כי כשנפטר הרשב"י, נאבקו רבים על גופתו. מכיוון שהיה חכם בתורה ורב גדול, רצה כל אחד לקבור אותו קרוב אליו. כאשר ניטלה הגופה ונלקחה לקבורה, התרוממה מיטתו הריקה של הרשב"י כשהיא אפופה בלהבות ותימרות עשן ועופפה לה אל צלע הר מירון. כיוון שכולם מיד הבינו כי זוהי בקשתו של הרב הגדול, הוא נלקח לקבורה במקום.

מימין לכניסה לקבר יוצא שביל צר המקיף את המבנה ומגיע אל מערת קבורה יפה בה השתמרו בשלמותם כוכי הקבורה החצובים באבן והמכסים הגמלוניים שמעליהם. המסורת המאוחרת גורסת שכאן קבורים הלל הזקן ותלמידיו. בסמוך לפתח המערה גדלה תאנה צעירה שהפכה לעץ משאלות ולכן תלויות עליה רצועות בד ומטפחות. לשוחרי ההליכה קיימת אפשרות לרדת בשביל מסודר אל ערוץ נחל מירון, לחצות אותו ולטפס אל חורבת שמע, שם לפי המסורת נמצא קברו של שמאי, בן פלוגתו של הלל. ל"ג בעומר שמח לכולנו!