כשאני מנגן, הנשר שר

כאשר היה בן 12 בנה רג'אח מוריסאת, אז רועה צאן מתחיל בגליל, את חליל המג'ואז הראשון שלו - חליל רועים דו קני מעצמות כנף נשר. חליל מסוג זה היה ועודנו משאת נפש בתרבות הבדווית, והוא נחשב ראשון החלילים במוזיקה הערבית. עצמות הנשר משמשות לעשיית חלילים גם במרכז אסיה, ונחשבות כמשובחות וכבעלות צליל יוצא דופן בקרב מוזיקאים כורדים ותורכים.
בילדותו ניגן מוריסאת בחליל עשוי מקנה, ירעול שמו, ורעה את צאנו במדרונות הגליל, באיזור שבין כפר נחום למגדל. נשר שמת מהרעלה צנח מת בערוץ של אחד הנחלים, ומעצמותיו בנה מוריסאת ב־1960 את חליל הנשר הראשון שלו, שבו הוא מנגן עד היום ולאיש מלבדו אסור לגעת בו.
מול מצוקי נחל עמוד נושף מוריסאת אל תוך המג'ואז, והאוויר נמלא בצליל מוזר וחודר. הכלי היחידי שצליליו מזכירים במשהו את צליל המג'ואז הוא חמת החלילים הקלטית. גם

עצמות כנף הנשר לפני ואחרי שהפכו לחליל. הקנים מחוברים יחד בדונג דבורים טבעי ובחוט קשירה. בכל עצם מנוקבים שישה חורים

הנגינה בשניהם דומה - אין הפסקה בצליל, אפילו לא לנשימה. מוריסאת שואף אוויר דרך האף, ולפני שאוזל לו האוויר הוא ממלא את פיו ומנפח את לחייו. בזמן שהוא חוזר ושואף אוויר דרך אפו דוחקות הלחיים את האוויר שנותר כלוא בפה, כך שהצליל ממשיך להתנגן גם בעת השאיפה. הוא מנגן דקות ארוכות, בצלילים מתמשכים, בחצאי טונים ורבעי טונים שאוזן מערבית אינה מורגלת בהם. כשמוריסאת מנגן בטבע, הוא מחפש מערות וקירות אבן. "בשטח הפתוח הצליל נעלם", הוא מסביר. "כאן הצליל לא בורח, זה כמו רמקול חזק".
מוריסאת הוא נגן חלילים מבוקש באירועים בגליל, ובערבי חתונה יש שהוא מנגן חמש ושש שעות רצוף, לבדו. חליל העצם ממשיך לנגן כבר ארבעים שנה, למרות הסדקים שנוצרו בו. רק את הפייה העשויה קנה נוהג מוריסאת להחליף מפעם לפעם. היום, כשהנשרים זוכים להגנה מוחלטת, כמעט שאי אפשר להשיג עצמות לבניית החליל היוקרתי. אולם לצורך צילומי סרט תעודה, אישרה לנו רשות הטבע והגנים להעביר לידי מוריסאת עצמות של נשר שנמצא מת בנגב לפני כמה חודשים.
לפני שיצאנו לביתו של מוריסאת בדיר חנא שבגליל עמלנו כמה שעות טובות על ניקוי עצמות הנשר. חילצנו את עצמות הכנף הגדולות מהגווייה ובישלנו אותן במים שעות ארוכות עד שהיו נקיות משאריות. כך הבאנו אותן למוריסאת, שהמשיך בעבודה: הלבנה בכלור, המסת חורים בעזרת ברזל מלובן והצמדת שתי העצמות זו לזו. עצמות כנף הנשר שטוחות בצדן האחד ועגולות בצדן האחר, כך שניתן להצמידן היטב זו לזו וליצור חליל כפול בעל קנים שווי אורך, המחוברים יחד בדונג דבורים טבעי ובחוט. בכל עצם מנוקבים שישה חורים, ולקצה העצמות מותאמות שתי פיות קנה, שאותן גילף מוריסאת מול עינינו באולר, במיומנות רבה ובשמחה בלתי מוסתרת. "כשאני מנגן", אמר, "הנשר שר, מנגן, כאילו הוא חי. חבל שילך ככה סתם לאדמה".