25.10.14 | שלום, אורח
מסע אחר אונליין – פורטל תיירות ומגזין נסיעות ופנאי
מדינות באוסטרליה והפסיפיק ניו זילנד אוסטרליה פיג'י פפואה ניו-גיני ערים ואיזורים באוסטרליה והפסיפיק סידני מלבורן למדינות נוספות באוסטרליה והפסיפיק
איסלנד  >  כתבות  >  איסלנד - האי הסוער בעולם

מלאו כאן את פרטיכם
והמגזין האלקטרוני המעניין שלנו יגיע אליכם פעם בשבוע ללא תשלום

 
אל תראו לי דף זה שוב
 
ראשי איסלנד
 > תעודת זהות   
 > המדריך השימושי לאיסלנד
 > כתבות על איסלנד
 > המלצות לאיסלנד
 > מפות איסלנד
 > חברות נסיעות איסלנד
 > וידאו מאיסלנד
הרשמה לניוזלטר ולאתר


הרשמו וקבלו
ללא תשלום

מגזין שבועי
וכניסה חופשית
לתיקי מידע באתר

מסע אחר קישורים
 
 
המרכז לתיירות בינלאומית - WTC
חופשות יוקרה חלומיות במרחק נגיעה
 
 
 
איסלנד - האי הסוער בעולם
איסלנד - האי הסוער בעולם
 
בכל הנוגע לפעילות גיאולוגית, איסלנד היא האתר הסוער ביותר על פני כדור הארץ. האי הקטן הזה הוא ספק הלבה הגדול בעולם, ובתור בונוס הוא מייצר גם גייזרים, מדבריות וולקניים, קרחוני ענק, שדות בוץ מבעבעים, נהרות שוצפים וקניונים של עמודי קרח. דובי טל ורוני ילון, שליחי "מסע אחר", התבוננו בכל זה מלמעלה

הירשם/י לניוזלטר אתר מסע אחר "שבוע שבוע" - הרבה עניין וללא תשלום

נוסעים לאיסלנד? להזמנת מלונות, טיולים וטיסות במחירים הטובים ביותר לחצו כאן>

ב-26  בפברואר, שנת 2000, בשעה 18:19, תיעדו המערכות הסיסמוגרפיות של המרכז המטאורולוגי ומכון המדע באוניברסיטת איסלנד סדרה של רעידות אדמה סמוך לפסגת הר הקלה (Hekla) שבדרום איסלנד. תוכניות הרדיו המקומיות נקטעו בהודעה ששודרה לאזרחי האי: הר הקלה עומד להתפרץ.
במהלך הימים הבאים בער ההר. רוחבה של ההתפרצות הגעשית הגיע לשבעה קילומטרים, והאפר הוולקני שהיתמר לגובה עשרה קילומטרים נישא על ידי הרוחות החזקות שנשבו למרחק של 300 קילומטר. למחרת כיסה זרם הלבה את החלק הדרום־מזרחי של הרכס והמשיך לזרום במורדו בקצב של מטר בדקה. בבוקר 8 במרץ, בשעה 8:44 נרשמה התנודה החזקה האחרונה במחוגי הסיסמוגרפים. 11 ימים בער ההר עד שנרגע. 

"שער השאול" - כך כינו במאה העשירית ראשוני המתיישבים באיסלנד את הר הקלה, אחד האתרים הוולקניים הגועשים באי. בכלל, בכל הנוגע לפעילות גיאולוגית, איסלנד היא האתר הסוער ביותר על פני כדור הארץ. 200 הרי געש קיימים באי, ספק הלבה הגדול בעולם, 30 מהם התפרצו מאז יישובו של האי לפני יותר מאלף שנה. בממוצע, פעם בחמש שנים מתפרץ הר געש באי המבודד, ששטחו כ־103 אלף קילומטר רבוע.
עבור הגיאולוג המתחיל, איסלנד היא הגשמת חלום. מלבד פעילות וולקנית נמרצת, אפשר למצוא באי הקר, המבותר ברמות ובהרים בצבעי שחור, אפור ולבן, גם קרחוני ענק, מדבריות וולקניים, נהרות שוצפים, מעיינות חמים, שדות בוץ מבעבעים וגם גייזרים, שהם למעשה התפרצויות עצומות של קיטור מבטן האדמה.


מקצוע: צייד הרי געש
בספרות המערב יש ל"סאגות" האיסלנדיות, אותן הגדות על ראשית ההתיישבות באי, מקום של כבוד, והן נתפסות כאחת היצירות החשובות של ימי הביניים. אחת הסאגות הצבעוניות מספרת על הנערה קָטְלָה, שעבדה למחייתה כעוזרת בית בחווה. לקטלה היו מכנסי קסם, וכשלבשה אותם, היתה יכולה לרוץ בזריזות פלאית ממש.

כדי שגברברי החווה לא יגנבו את המכנסיים, החביאה אותם קטלה מתחת למזרן. ערב אחד, זמן קצר לפני חג המולד, בהעדרה מחדרה, נכנס לשם אחד הרועים. הוא נטל את מכנסיה, לבש אותם ורץ בזריזות לאהובתו, שלפגישה עימה הוא כבר איחר. בלילה, שב הרועה מאהובתו ונתקל בקטלה. היא נטלה אלה, הרגה אותו במכות והטביעה את גופתו בחבית שבה שימרו בשר בקר. איש לא ידע מה עלה בגורל הרועה הצעיר שנעלם, עד שבשלהי החורף, לאחר שנאכלה כמות נכבדה מבשר הבקר ומפלס החבית התחיל לרדת, צץ משם ראשו המוכר. 

מחשש שתואשם ברצח, לבשה קטלה את מכנסיה ונמלטה בריצה אל מתחת לקרחון מירדלסיוקול (Myrdalsjökull), אחד מארבעת הקרחונים הגדולים באיסלנד, ששטחו מגיע ל־700 קילומטר רבוע. מאז הזדקנה הנערה והפכה ל"גברת הזקנה" של האי, והיא מזכירה את קיומה כפעמיים בכל מאה, בהתפרצותו של הר הגעש קטלה (Katla), המתנשא לגובה של 1,480 מטר מעל פני הים, מתחת לקרחון העצום. 

וילי קנודסן הוא "צייד הרי געש" איסלנדי, אך מקצועו הרשמי הוא במאי וצלם של סרטים. בין התפרצות להתפרצות עורך קנודסן מופעי שקופיות וסרטים, שבהם הוא מגולל לעיני הצופים את הרפתקאותיו במרדפים שערך אחר התפרצויות געשיות באי. להדגשת האפקט הדרמטי, מתריע קנודסן בתחילת המופע שהערב עלול להיקטע מוקדם מהמתוכנן, אם יזניקו אותו לתעד התפרצות פתאומית.

פגשנו את קנודסן לארוחת בוקר ברייקיאוויק (Reykjavík), בירת האי. הוא היה בכוננות לקראת התפרצותו של הר קטלה. 82 שנה חלפו מאז התפרצותו האחרונה של ההר, וכיוון שהתפרץ במאה ה־20 רק פעם אחת, לעומת פעמיים בכל מאה שקדמה לה, בשל כעת הזמן להתפרצות נוספת. כדי לחזות התפרצות, יש להציב מכשור גיאופיזי בשטח באמצעות מסוק, ולעקוב אחר תזוזות הקרחון. הגיאולוגים המנטרים את לועות הר הגעש קטלה מצאו שתהליך ההתפרצות מתחיל בהיווצרות שקעים על גבי הקרחון.
בתצפית על הקרחון, שנערכה ביולי 1999, עלה מספר השקעים שנצפו משלושה לשישה, ושבועיים לאחר מכן משישה לתשעה. המשמעות היא שהר הגעש מתחמם וממיס את תחתית הקרחון, והמים מתרכזים כרגע בלועות. בבוקר 18 ביולי, התחיל שיטפון שיצא מתוככי הקרחון. זרם המים העכורים נמשך 24 שעות, ותחת הקרחון תועדו התפרצויות געשיות מקומיות בקנה מידה קטן, שהמשיכו גם בחודש אוגוסט. 

ההתפרצויות הצפויות גורמות לקנודסן לאכול את ארוחת הבוקר בתשומת לב חלקית בלבד. הטייס וצוות הצילום ששכר מוכנים לתזוזה בכל רגע ביממה, כדי להיות הראשונים לתעד מהאוויר את החומר האדום הזוהר, שייצא בלוויית סילוני מים רותחים דרך משטח לבן, המתבקע בקולות נפץ אדירים. 

 מהשדה הגיאותרמי, עם בריכות הבוץ המבעבעות שבו וריכוזי הגז והגופרית, מייצרים חשמל זול ונקי מזיהום אוויר לתושבים
מהשדה הגיאותרמי, עם בריכות הבוץ המבעבעות שבו וריכוזי הגז והגופרית, מייצרים חשמל זול ונקי מזיהום אוויר לתושבים

פי חמישה מנהר האמזונס
"הבט", אמר פרופסור לידנברוק, המדען השאפתן בספרו של ז'ול ורן, "מסע אל בטן האדמה", שפורסם בשנת 1864, "האי הזה כולו הרי געש. ותראה שכולם מכונים 'יוקול'. פירוש המלה 'קרחון' בשפה האיסלנדית. מכיוון שאיסלנד מצויה בקו רוחב צפוני כל כך, מתרחשות רוב רובן של התפרצויות הרי הגעש מבעד לשכבות של קרח. זו הסיבה לכך שכל הרי הגעש באי נקראים בשם 'יוקול'". את מסעם לבטן האדמה מתחילים פרופסור לידנברוק ואחיינו המהוסס אקסל באיסלנד, שם הם חודרים ללועו של הר געש כבוי, בתקווה שהוא לא יתפרץ באותה עת.

התפרצות געשית מתחילה בהצטברות של מאגמה, אותו נוזל לוהט שעם קירורו הופך לסלע מוצק, בחדר מאגמה המצוי בעומק של שניים עד עשרה קילומטרים. הצטברות המאגמה יוצרת לחץ שמביא לעלייתה בצינור הר הגעש ולפריצתה בצורת לבה חמה, הממיסה את תחתית הקרחון.
על הר הגעש קטלה רובץ קרחון, שעוביו נע בין 200 ל־1,000 מטר. חדירה של מאגמה חמה לבסיסו, או אפילו התגברות של שפיעת המים החמים מההר אל בסיס הקרחון, ממיסה את הקרח. המים מצטברים עד שלחצם מספיק לפריצה אל מחוץ לקרחון. המים החמים ממיסים במהירות את הקרח, והאגם התת קרקעי שהתאסף בבסיס הקרחון שוטף החוצה בתוך כמה שעות.

המים שזה עתה הומסו יוצרים לחץ הגורם להתרוממות הקרחון, וכתוצאה מכך נפתחים כל הסדקים, המחילות והחללים הוולקניים שהקרח סתם עם היווצרותו של הקרחון. כמויות המים מחלחלות לתוך הסדקים ומוצאות את דרכן לים בתוך 12־14 שעות. ב־1918, בפעם הקודמת שהקטלה התפרץ, זרמו המים לאוקיינוס במהירות עצומה, פי חמישה ממהירות זרימתו הממוצעת של נהר האמזונס באמריקה הדרומית.

ביום שמש נדיר עלינו על ה"סקידוז", אופנועי שלג שהחלק הקדמי שלהם הוא מחליקיים, ורכבנו על קרחון מירדלסיוקול, שליד הר הגעש קטלה. השמש זרחה מעלינו, והאוויר היה קריר וצלול. מתחת לקרחון שעליו רכבנו נרקמה התפרצות געשית, אך מידת הסיכון לא היתה גבוהה. רק לעיתים נדירות חלה באיסלנד התפרצות שיש עימה סכנה ברורה ומיידית לחיי אדם.
ההתפרצות הגעשית הדרמטית ביותר שידעה איסלנד במאה ה־20, בסמיכות למקום יישוב, התרחשה בליל 23 בינואר 1973. הר הגעש הלגפל 
(Helgafell), שהיה רדום במשך יותר מ־100 שנה, התפרץ מעומק של 100 מטר ממעטפת כדור הארץ, ללא התראה מוקדמת של המערכות הסיסמוגרפיות. ההר ניצב בסמוך ליישוב המרכזי של האי היימאי (Heimaey) - הגדול באיי וסטמן (Vestmannaeyjar) - כך שנוצרה סכנת חיים ברורה ומיידית.

למזלם של 5,300 תושבי היימאי, באותה שעה עגן כל צי ספינות הדיג של התושבים בנמל האי הזעיר. עוד באותו לילה, במבצע ימי מרשים, פונו כל התושבים לאי הראשי של איסלנד ללא פגע. חלק מהתושבים חזרו כעבור ימים אחדים לבתיהם, שהתחילו להתמלא באפר וולקני, בניסיון להציל חלק מרכושם. ההתפרצות נמשכה כחודש, וחלקה השני התאפיין בסדרה לא רציפה של פיצוצים, שיצרו "הר אש" - הר חדש מדרום־מזרח ליישוב.
הלבה שזרמה לכיוון היישוב איימה לכסות את הנמל ואת הבתים. בשיתוף פעולה עם כוחות נאט"ו בקפלאוויק (Keflavík), הובאו משאבות מהאי הראשי והותזו כמויות אדירות של מי ים על הלבה הזורמת כדי לקררה. המשאבות עצרו את זרימת הלבה ויצרו סוללת לבה קרושה המסוככת על היישוב, מגינה על הנמל מפגעי הטבע ואף מאפשרת עגינה נוחה יותר מאשר לפני ההתפרצות. התושבים חזרו לבתיהם, פינו את שאריות האפר שהצטבר וחיברו צינורות מים לדופן הלוע הלוהט כדי לקבל אספקה זולה וסדירה של מים חמים ליישוב.

עוד חמש דקות יהיה יותר גרוע
הקרחון הוא אלמנט חי, שנע כל הזמן, תוך שהוא נסדק, נשבר ומתנפץ. חלקו התחתון הוא קרח "קריסטלי" נקי, שעוביו נע ממטרים ספורים ועד ל־120 מטר, מעליו שכבה של שלג קפוא אך לא מהודק, ובחלקו העליון שכבה גסה של שלג ומרכיבים אחרים בגדלים שונים.
טסנו במסוק קטן מעל לקרחון הוַוטנַיוקול (Vatnajökull), כשהעננים התחילו להיערם ממערב. כאשר התלוננו על מזג האוויר, אמר הטייס השווייצרי, "אתם חושבים שמזג האוויר גרוע עכשיו? חכו חמש דקות, ואז הוא יהיה יותר גרוע". ואכן, לא עברו דקות אחדות והשמים האפירו, עננים כיסו את פני השמים והטמפרטורות צנחו במהירות. חשרת העבים בנתה תפאורה מדהימה לקרחון, ואנו מצאנו את עצמנו טסים מעל למקומות שנראים כאילו רגל אדם לא דרכה בהם מעולם, מתענגים על נופים דמויי יהלומים בנקודות המפגש שבין הקרחון והמסלע הוולקני, וחוצים קניונים של עמודי קרח, שעומקם הגיע ל־100 מטר ויותר ורוחבם ליותר מ־30 מטר. 

כשמצלמים ממסוק, נהוג להסיר את דלתו. הרוחות הקרות והעזות שנשבו חדרו למסוק ואילצו אותנו לנחות על הקרחון. כיסינו את עצמנו בשכבות נוספות של גורטקס (חומר מבודד במיוחד) וחיככנו את ידינו ליד צינור הפליטה של המסוק, ממתינים שהגשם ייפסק. כעבור זמן לא רב חלף ענן הגשם, שלווה בענן שחור, והחלטנו לנצל את ההתבהרות כדי לטוס לאיזור הגייזר (Geysir) הגדול, שעל שמו נקראים כל אחיו בעולם.

הגייזר, אחת התופעות הגיאותרמיות המרשימות באיסלנד, נולד מקרחוני הענק שבאי, הנמסים כל העת ומחליקים לאיטם. המים שנוצרים בהתמוססות הקרחונים זורמים דרך הקניונים הצעירים. בנופלם מגבהים משתנים, יוצרים המים רסס רב ומציירים קשתות צבעוניות כפולות ומשולשות, בזוויות בלתי שגרתיות. חלק מהמים מחלחלים דרך סדקים ומחילות וולקניות לבטן האדמה, ועם התקרבותם למאגמה האגורה במעמקים, הם מתחממים, הופכים לקיטור ומתפרצים בעוצמה לגובה רב. 

הגייזר הגדול פרץ לראשונה במאה ה־14, ומימיו הגיעו לגובה של 60 מטר, עד שבתחילת המאה ה־20 פרש ממלאכתו, וחדל להתיז רסיסים לאוויר. גייזר אחר, המכונה "בן דודו", מתפרץ גם כיום, אבל על אף שהוא צעיר ורענן מהגייזר הגדול, מגיעים מימיו לגובה של 25 מטר בלבד. יחד עם זאת, הוא מראה את כוחו כל כמה דקות, 365 יום בשנה. 


 זה קו התפר. הגבול בין הלוח הטקטוני הצפון אמריקאי והלוח הטקטוני האירו-אסייני עובר כאן
זה קו התפר. הגבול בין הלוח הטקטוני הצפון אמריקאי והלוח הטקטוני האירו-אסייני עובר כאן

מעדן בשר כריש רקוב
תופעה נוספת הייחודית לאי מקורה גם הוא במים שנוצרים כתוצאה מהפשרת קרחונים. המים זורמים דרך מחילות תת קרקעיות לימת מייווטן (Myvatn) הכחולה, שמימיה צלולים לחלוטין. השמש החודרת דרך מי הימה חיממה את שרידי בעלי החיים הימיים, שנערמו בשכבה אחת על הקרקעית בעומק של 15 מטר, וכך נוצרו מרבצים צורניים. מרבצים אלה נשאבים מהקרקעית בעזרת אנרגיה המופקת מהמעיינות החמים, נטחנים לאבקה דקה ונמכרים לתעשיות הכימיות לייצור פילטרים עדינים, צבעים ותכשירי קוסמטיקה.
בשולי הימה פזורים לועות הרי געש שנוצרו לפני כ־2,500 שנה: זרם הלבה שבא במגע עם מי הימה התקרר, והלבה שהמשיכה להגיע נערמה ויצרה בריכת לבה חמה. הבריכות האלה מאופיינות בתצורות מסלע מרהיבות, שאחדות הן מערות לבה ניצבות, ואחרות - מערות לבה שבתוכן זורמים מים חמים.

לא רחוק מימת מייווטן, בשדה הגיאותרמי של הרי קרפלה (Krafla), קדחו האיסלנדים לעומק שני קילומטרים כדי להפיק קיטור בטמפרטורה של 360 מעלות צלזיוס ולייצר 170 ג'יגה ואט. גם בנסג'ווליר (Nesjavellir) יש שדה גיאותרמי, שבו בריכות בוץ מבעבעות וריכוזי גז וגופרית (סולפוטרים) גבוהים.
השדה הגיאותרמי בנסג'ווליר אחראי על אספקה תמידית של מים חמים לבירה רייקיאוויק (78 אחוז מבתי המדינה, אגב, נהנים מאספקת אנרגיה זולה, הנקייה לחלוטין מזיהום אוויר). המים החמים מובלים דרך צינורות גדולים למכלי ענק בפאתי העיר, ומשם יוצאת אספקת המים לבתים. בסמוך למכלים נפתח גם בית קפה נעים וחמים.

רייקיאוויק היא עיר הבירה הצפונית בעולם, וגם אחת הצעירות יותר - היא הוכתרה כבירה רק בסוף המאה ה־19. העיר קיבלה את שמה, שפירושו באיסלנדית "המפרץ המעשן", בשל הפעילות הגעשית שבסביבותיה. בהקשר אחר, רייקיאוויק ידועה דווקא בכינוי "העיר נטולת העשן", בשל הרוחות החזקות הנושבות בה ובשל השימוש בחום גיאותרמי, שאינו יוצר זיהום אוויר ושומר על שמי הבירה צלולים ונקיים.

בימי החורף מאירה השמש במשך ארבע שעות בלבד, מאחת עשרה בבוקר עד שלוש אחר הצהריים, ואנשים מכונסים בבתיהם רוב שעות היום. בימי הקיץ, השמש שוקעת באחת עשרה בלילה, ותושבים רבים מסתובבים ברחובות, מבלים בבתי קפה ובברים או משתכשכים באחד מ־800 המעיינות החמים, הנובעים ברחבי האי בטמפרטורות של 37־45 מעלות צלזיוס. בחודש יוני, באיזור שמעבר לחוג הקוטב הצפוני, השמש כלל אינה שוקעת ומציפה את צפון האי באור בהיר כל שעות היממה.

התרבות האיסלנדית עצמאית ונמרצת. האיסלנדים הם צאצאי האיכרים והלוחמים שברחו מעריצות מלכי סקנדינביה בימי הביניים, כדי למצוא באי החדש את חירותם. אותם מתיישבים ייסדו את הפרלמנט הוותיק בעולם שעדיין פעיל, האלתינג, אשר התחיל לפעול בשנת 930 לספירה. שוודיה, ואחריה דנמרק, שלטו באי, עד שהוכרז בו ממשל עצמי בשנת 1874, ולאחר מכן עצמאות מלאה ב־1944.
מאז תחילת המאה שילשה איסלנד את אוכלוסייתה: ב־1910 היו באיסלנד 85 אלף תושבים, וכיום מתגוררים בה 272 אלף איש. אבל מספרם הזעום של האיסלנדים עומד ביחס הפוך למידת היצירתיות שלהם: מספר הסופרים לנפש הוא הגבוה בעולם, ומעריכים כי אחד מכל עשרה איסלנדים מוציא בימי חייו לפחות ספר אחד - שירה, פרוזה או עיון. גם איכות החיים באיסלנד יוצאת דופן, ולראיה, תוחלת חיים בה היא מהגבוהות בעולם: 76 שנה לגבר ו־81 שנה לאשה.

תרבות האוכל המפותחת של איסלנד מתבססת על הדיג, התופס גם את עיקר היצוא של האי. מאכל נפוץ הוא ההקרל (Hakarl), בשר כריש רקוב, שנקבר באדמה למשך שישה חודשים כדי להבטיח שהוא אכן יירקב, או ההראטספונגור (Hrutspungur) - אשכי אייל שהוחמצו בחלב ואז נכבשו במעין פשטידה. גם הסביו (Svio) הוא מאכל נפוץ: ראש כבש שלם, כולל העיניים, שנחרך באש ונחצה לשניים.
באיסלנד אין כמעט פשיעה, אך בעת ביקורנו באקוריירי (Akureyri), העיר השנייה בגודלה, המונה 18 אלף תושבים, נכחנו באירוע משטרתי. בזמן ששוטטנו בשעת ערב מוקדמת בין בתי העיר, המצובעים בגוונים עזים וחמים, אולי כדי להימלט מאפרוריות החורף, הבחנו בהתגודדות של שוטרים. התברר כי אחד התושבים הבחין בכתמי שמן על נוצותיה של ציפור, ולכן הזעיק את המשטרה לחקור את העניין. השוטרים עמדו ותהו יחד עם המתלונן על מקור כתמי השמן. לבסוף סיכמו הנוכחים כי את כתמי השמן ספגה הציפור מפסולת שהשליכה אחת האוניות בנמל הסמוך, והתפזרו לבתיהם לשנת הלילה השקטה.

סגרתם הכל לטיול? לרכישת ביטוח נסיעות לחצו כאן
נוסעים לאיסלנד?מסע אחר המרכז לנסיעות

חיפוש מלונות

    -
פורסם בגיליון"מסע אחר"104

כתבות נוספות מאיסלנד

איסלנד - טבע ללא גבולות איסלנד - טבע ללא גבולות חופשת חורף עולמית בלי סקי חופשת חורף עולמית בלי סקי
עוד כתבות מאיסלנד
תגובות פייסבוק
הדפסה
שלחו כתבה
 
תגובות
הוסף תגובה
 
גיאולוגיה איסלנדית - על ק..
איסלנד - טיול אל אי הקרח ..
חופשת חורף עולמית בלי סקי
הדפסה
הדפסה ללא תמונות
שלחו כתבה
הערה למערכת
הוספת תגובה
הוספה למזוודה שלי
הורדה לקובץ- PDF
התחבר אלינו בפייסבוק
אי שממשיך לגדול

איסלנד שוכנת על גבי רכס עצום, הטמון כמעט כולו בים, כשרק קורטוב ממנו מבצבץ מעל פני המים. הרכס הזה, הנקרא הרכס המרכז אוקייני, מתרומם מקרקעית האוקיינוס בנתיב ארוך המתפתל בין אירופה לאמריקה. איסלנד היא מקום סוער כל כך מבחינה גיאולוגית, כיוון שהרכס נמצא בגבול שבין הלוח הטקטוני הצפון אמריקאי והלוח הטקטוני  האירו־אסייני.
קליפת כדור הארץ מורכבת משמונה לוחות טקטוניים עיקריים סמוכים זה לזה, שנעים בהתמדה. מרבית התנועה מתרחשת בנקודות המפגש שבין הלוחות כשהיא יוצרת רעידות, תנודות וחוסר יציבות גיאולוגית. איסלנד, כאמור, שוכנת בנקודת מפגש כזו. 
אחד המקומות המעניינים על קו התפר, שבו אפשר להבחין בחיבור בצורה הברורה ביותר, הוא פינגווליר (Pingvellir), מקום רב זכויות בהיסטוריה האיסלנדית. שם מיקמו ראשוני המתיישבים באי את הפרלמנט שלהם - האלתינג, שנוסד כבר במאה העשירית. 
שטחו של האי כיום מגיע לכ־103 אלף קילומטר רבוע, אך מדובר בנתון זמני בלבד: איסלנד ממשיכה להתרחב, גם כיום, באמצעות לבה טרייה הפורצת ממעמקיה או מאתרים הסמוכים לה ברכס המרכז אוקייני.
אחד האיים הצעירים בעולם, סרטסי (Surtsey), נולד מבטנו של הרכס הזה ב-1963 והצטרף למשפחת האיים של איסלנד.
 


|   מופק ומנוהל ע"י מסע אחר אונליין   |