| בחפירות הארכיאולוגיות שנעשו במערת חילזון שבגליל נחשפו עדויות מפתיעות על תרבות הנטופים |
|
|
|
|
הירשם/י לניוזלטר אתר מסע אחר "שבוע שבוע" - הרבה עניין וללא תשלום
|
|
|
|
לפני כ־15 אלף שנים ניצבה התרבות האנושית בפני אחד מאתגריה הגדולים. לאחר יותר ממיליון שנים שבהן חי האדם בחברות קטנות וניידות של ציידים־לקטים החלו בני האדם להתקבץ ליישובי קבע ופיתחו שיטות לייצור מזון בלי תלות במשאבים מזדמנים.
גם באזורנו התרחש תהליך שכזה. סימנים שהשאירו אחריהם הנטופים, שחיו ממזרח לים התיכון מלפני כ־15 אלף שנים ועד לפני כ־11,600 שנים, מלמדים על התפתחות חיי קבע בכפרים עם מבני אבן, בתי קברות, חפצי אומנות ועוד.
במערת חילזון, הנמצאת בשיפולים הצפוניים של נחל חילזון שבגליל המערבי, נחשפו ממצאים המעידים על פעילות פולחנית המתוארכת לסוף התרבות הנטופית, בשלהי התקופה הניאוליתית. באגן פנימי קטן במערה נתגלתה שכבה נטופית המתוארכת לתקופה שלפני כ־12 אלף שנה.
בחודש האחרון חזרנו לחפור במערה. עם צוות החופרים נמנו סטודנטים
 |
| שרידי שלד שנמצאו באחד הבורות במערה ששימשו לקבורה משותפת. הגולגולת וכן עצמות הידיים והרגליים היו חסרות |
מהאוניברסיטה העברית ומבריטניה. בחפירות התגלו בין השאר כלי אבן מסותתים, כלי עצם, תכשיטים ועוד, ונחשפו שני מבנים מעוגלים קטנים, שחלקם חצוב בסלע המערה וחלקם בנוי מאבנים מקומיות. מפאת קוטרם הקטן של המבנים הנחנו כי לא ייתכן ששימשו למגורים, ואכן בהמשך התברר כי הם קשורים למנהגי הקבורה הייחודיים שהתגלו במערה.
בחלק הפנימי של המערה הוספנו לחשוף בורות ששימשו לקבורה משותפת, שכמוהם נחשפו גם בחפירות קודמות. בבורות נמצאו עצמות של תינוקות, ילדים ובוגרים. מקצת השלדים נמצאו באותה התנוחה שבה הונחו במקור, אך כולם היו חסרי עצמות ארוכות (ידיים ורגליים) וגולגלות. נראה כי לאחר תקופה כלשהי חזרו הנטופים למערה, פתחו את בורות הקבורה והוציאו כמה מהעצמות.
שיערנו שקברו אותן מחדש במבנים העגולים, אך כשחפרנו בהם לא מצאנו את העצמות והגולגלות החסרות. תחת זאת גילינו שני בורות קבורה נוספים, שלמים יחסית ונטולי סימנים המעידים על פתיחה מאוחרת. מצאנו גם תכשיטים שונים, בהם חרוזי שן הים ושן כלב מחוררת, והארכיאוזואולוגית ד"ר נטלי מונרו מאוניברסיטת קונטיקט חשפה גם מגוון עשיר של עצמות צבאים, צבים וארנבות. הממצאים מעידים על פעילות פולחנית ענפה הקשורה במנהגי הקבורה של הנטופים. העובדה כי חזרו למערה זמן רב אחרי הקבורה הראשונית מסייעת להבנת השינויים בתרבותם, הכוללים מעבר מחיי נוודות לאורח חיים של ישיבת קבע ואולי אף לחקלאות. אך תעלומת היעלמותן של העצמות הארוכות ושל הגולגלות טרם נפתרה, ואנו מקווים כי בחפירות הבאות נמצא רמזים נוספים.כמה מהממצאים שהתגלו במערת חילזון מוצגים בימים האלה במוזיאון ישראל בתערוכה "בראשית: הסיפור האמיתי - הולדת המיתולוגיה", העוסקת בראשית הפולחן והדת.
|
|
|
|
|
|
|
| פורסם בגיליון | "מסע אחר" | 167 | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כתבות נוספות מגליל מערבי
|
|
|
|
|
 |
הדפסה |
|
 |
שלחו כתבה |
|
 |
|
הוסף תגובה
|
|
|
|
|
חדשות טובות
בחודש שעבר צורפו לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו שני אתרי מורשת הנמצאים בישראל: "דרך הבשמים", על הערים הנבטיות שלאורכה - חלוצה, ממשית, עבדת ושבטה, ו"התלים המקראיים" שעימם נמנים חצור, באר שבע ומגידו.
|
|
