22.10.14 | שלום, אורח
מסע אחר אונליין – פורטל תיירות ומגזין נסיעות ופנאי
מדינות באוסטרליה והפסיפיק ניו זילנד אוסטרליה פיג'י פפואה ניו-גיני ערים ואיזורים באוסטרליה והפסיפיק סידני מלבורן למדינות נוספות באוסטרליה והפסיפיק
ישראל  >  ירושלים  >  כתבות  >  ירושלים: גשר המיתרים

מלאו כאן את פרטיכם
והמגזין האלקטרוני המעניין שלנו יגיע אליכם פעם בשבוע ללא תשלום

 
אל תראו לי דף זה שוב
 
ראשי ירושלים
 > המדריך השימושי לירושלים
 > כתבות על ירושלים
 > המלצות לירושלים
 > מפות ירושלים
 > וידאו מירושלים
 > מומלצים בישראל
 > אירועים בירושלים
הרשמה לניוזלטר ולאתר


הרשמו וקבלו
ללא תשלום

מגזין שבועי
וכניסה חופשית
לתיקי מידע באתר

מסע אחר קישורים
 
 
המרכז לתיירות בינלאומית - WTC
חופשות יוקרה חלומיות במרחק נגיעה
 
 
 
ירושלים: גשר המיתרים
ירושלים: גשר המיתרים
 
גשר המיתרים בירושלים תוכנן על ידי האדריכל סנטיאגו קלטרווה. למרות שמו הבינלאומי של האדריכל, מיקומו ועלותו של הגשר שנויים במחלוקת. הגשר שמיועד להולכי רגל ובעתיד לשימוש הרכבת הקלה ממוקם בכניסה לעיר. ענת רוזליו עקבה אחר שלבי הקמתו הראשונים של הגשר.

הירשם/י לניוזלטר אתר מסע אחר "שבוע שבוע" - הרבה עניין וללא תשלום

נוסעים לירושלים? להזמנת מלונות, טיולים וטיסות במחירים הטובים ביותר לחצו כאן>

במסגרת פרויקט הרכבת הקלה, עיריית ירושלים בנתה בכניסה לעיר גשר של האדריכל הספרדי הנודע סנטיאגו קלטרווה בעלות של 150 מיליון שקלים לפחות(עלותו הסופית הסתכמה ביותר מ-200 מליון שקלים). תושבים רבים לא מבינים למה עיר הבירה צריכה גשר שאין לו קשר לאופי של העיר

בתקופת החגים התעוררה ירושלים למציאות חדשה. נתיבי התחבורה הציבורית בכניסה לעיר אוחדו עם נתיבי התחבורה הפרטית ואיימו ליצור פקק תנועה בלתי נסבל. הסיבה לשיבושים הצפויים - הקמת גשר המחבר את שדרות הרצל עם רחוב יפו. על הגשר הזה אמורה לעבור הרכבת הקלה, שאף היא נמצאת בימים האלה בשלבי בנייה ראשוניים. עבודות בניית הגשר איימו להפוך את חיי עשרות אלפי הנהגים שעוברים בכניסה לעיר מדי יום לגהינום, ועיריית ירושלים התריעה בפני הנהגים שמתכוונים להגיע לבירה 
(26 אלף ביום) לחפש דרכים חלופיות.

אמנם אימת הפקקים הצטננה בינתיים, והמצב עדיין נסבל, אך מה שטרם הצטנן זו התלהטות היצרים שעורר הגשר המתוכנן בקרב תושבי העיר. אלה נרתעים מהעלות הגבוהה ומהעיצוב של מה שייעשה לאחד מסמליה של הבירה. מדובר בגשר שייבנה מאלפי טונות פלדה, ועמודו המרכזי יתנשא לגובה 118 מטרים. לא יהיה בגשר הענקי שום אלמנט היסטורי, ורבים חוששים שכאשר תסתיים הבנייה, כנראה ב־2008, התוצאה תהיה גשר שיש לו עיר, ולא להפך.

קלטרווה כוכב עליון
150 מיליון שקלים, זה הסכום שישלמו משלם המסים הישראלי וקופת עיריית ירושלים בעבור בניית הגשר, או נכון יותר - 150 מיליון שקל לפחות, כי העלות, שהוערכה בהתחלה בשלושים מיליון שקלים, כבר תפחה. העילה לעלות הגבוהה היא הרצון של עיריית ירושלים לבנות את הגשר "הכי הכי". והכי הכי הוא סנטיאגו קלטרווה - כוכב בשמי עולם הארכיטקטורה ומי שעיצב בעשור וחצי האחרונים עשרות גשרים ומבנים ברחבי העולם. עם עיצוביו הבולטים נמנים המתחם האולימפי באתונה, שבו נערכה האולימפיאדה ב־2004, ומוזיאון המדע בוולנסיה שבספרד, עיר הולדתו של קלטרווה, שהוא מבנה דמוי חרק ענקי. גם עיריית ירושלים רוצה להתהדר בגשר של הכוכב, יהיה המחיר אשר יהיה. "היה לנו ברור שאנחנו רוצים את הכי טוב", אומר מהנדס העיר אורי שטרית, "לכן בחרנו באדם שהוא גם אדריכל מחונן, גם מהנדס רב־כישרונות וגם אמן נדיר באיכויותיו".
לא כולם חושבים שזה הדבר המתאים ביותר לעיר. בעבור רבים ההוצאה הגדולה מבטאת נובורישיות, שלא לומר מגלומניה. אמנם ירושלים היא בירת ישראל, אבל היא גם העיר עם השיעור הגדול ביותר של תושבים החיים מתחת לקו העוני, ויש בה הזנחה פושעת כמעט בכל השכונות שאינן רחביה או המושבה הגרמנית.
ניר ברקת, יו"ר האופוזיציה במועצת העיר, אומר כי "במקום לפתור את הבעיות האמיתיות בירושלים משקיעה העירייה סכום עתק בגשר ברזל אחד. מלבד זה, מה לקלטרווה ולירושלים?"
ירושלמים רבים מעדיפים להשאיר את העיר מחוברת לשורשים ההיסטוריים שלה. לטענתם, הגשר יהיה במהרה לסמל החדש של הבירה - סמל שמנותק מבניית האבן המסורתית. "הגשר הזה לא צנוע ביחס למה שירושלים אמורה לשדר", אומר הצלם יורם אמיר, "הבניין העתיק הכי 'שחצן' זה מגדל דוד".
"מבחינתי הגשר הוא כמו אסטרואיד שנפל מהחלל", קובע מתכנן הערים הירושלמי דוד צפרוני. "לירושלים יש את העיר העתיקה, והכניסה לירושלים צריכה להוביל אותך לשם. זה כמו שאת בונה בית ועושה מקלחת ושירותים מזהב. לא צריך לעשות מהגשר פסל. זה כמו שיביאו פסל בודהא. מה הקשר לזה ולהר סיני?"
באחד הראיונות שנתן קלטרווה הוא אמנם אמר שתִכנן את הגשר בהשראת כינור דוד, אך למרות זאת נראה כי הגשר לא ירמוז על ירושלמיות וגם לא יוסיף על הייחודיות שיש לבירה. לא מעט ערים מתהדרות בגשר קלטרווה הדומה, בווריאציה כזו או אחרת, למקבילה הירושלמית. גשרים כאלה אפשר למצוא בארגנטינה, בהולנד, בצרפת, בקליפורניה שבארצות הברית ועוד. לפיכך רומנטיקנים בבירה מרגישים שהגשר שיוצב בכניסה לעיר הוא שִעְתוּק, שכמוהו אף מוקם בימים האלה בפתח תקווה (בלי להעליב), שם תכנן קלטרווה גשר להולכי רגל.
אבל לא כולם פסימיים. האדריכל הידוע דוד קוריאנקר חושב שעיקר הבעיה טמון בירושלמים עצמם: "יש שני פרויקטים שנויים במחלוקת בעיר. האחד הוא מוזיאון הסבלנות של פרנק גרי, והשני הוא הגשר של קלטרווה. שניהם מתוכננים על ידי מי שנקראים בעגה המקצועית 'אדריכלי־על', וירושלים מתקשה לעכל פרויקטים חדשניים. מי אמר שכל דבר בעיר צריך להיבנות מאבן, וכל שער צריך להיות דמוי שער שכם?".

במודלים זה תמיד יפה
ההתנגדות החלה כבר מהאופן שבו הוצג הפרויקט. בהדמיה של גשר קלטרווה הוא נראה חלומי: גשר לבן, כאילו מרחף, המחבר בין גדת רחוב אחת לשכנתה שמעבר לכביש ועליו מתוחים מיתרים צחורים שנוגעים בשמים. אבל הדמיה לחוד ומציאות לחוד. "תיארו לנו גשר עומד באוויר, ובמציאות הגשר נסמך על חומות מסיביות", אומרת ד"ר תמי טננבאום, תושבת העיר. "מדובר בכותל ענקי שיהפוך להיות עוד קיר לגרפיטי ולפשקווילים". שטרית, לעומת זאת, לא דואג מגרפיטי אלא סומך על התושבים: "תמיד יש חוליגן אחד או שניים, ומנקים". ודובר פרויקט הרכבת הקלה שמואל אלגרבלי מוסיף שאין מדובר בחומות אלא ביציקת בטון שעולה ממפלס הכביש לגובה של כחמישה מטרים, ואז מתחילה יציקת הפלדה.
בהדמיה גם נראה הגשר על רקע נוף הררי וירוק, כמונומנט הגבוה ביותר בסביבתו. אלא שגם כאן חפה המציאות מכל פסטורליה: הכניסה לירושלים מכוערת, וזה לא עניין של טעם וריח. זו עובדה. צומת הכניסה מפויח ופקוק, וסביבו נמצאים בנייני מגורים ישנים ומוזנחים ותחנות דלק — שום אלמנט חזותי שיוצר בקרב התושבים והמבקרים הרגשה שהם הגיעו לעיר היסטורית. אמנם גשר מרשים דווקא יכול היה להפיח קצת אסתטיקה, אלא שבמקום מתוכננים להיבנות גם כמה גורדי שחקים, ולפי אלגרבלי הם יהיו גבוהים מהגשר עצמו. לכן נשאלת השאלה מדוע להשקיע בפנינה ארכיטקטונית שיהיה קשה לציבור לראות.
"את הגשרים של קלטרווה צריך לראות ממרחק, ואת הגשר הזה יראו בעיקר מתחתיו ומקרוב", אומר הילל שוקן, מבכירי האדריכלים בישראל וראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. "אלה גשרים שדורשים מבט מנקודות תצפית רבות ומרוחקות, והגשר הזה לא מציע נקודות כאלה. הוא יהיה בתוך סביבה אורבנית רועשת מבחינה ארכיטקטונית. אם הוא היה בסיבוב מוצא, לא היתה לי שום בעיה איתו".
שטרית, המודע לביקורת ולרגישות הירושלמית, נשאר בכל זאת רגוע. "כל מה שלא נעשה, תמיד יהיו ביקורות. בעוד שנתיים, אחרי שהגשר ייבנה, לכל זה לא תהיה משמעות. רק הזמן וההיסטוריה ישפטו אם זה היה מעשה גדול או מעשה מטופש". 

 

סגרתם הכל לטיול? לרכישת ביטוח נסיעות לחצו כאן
נוסעים לירושלים?מסע אחר המרכז לנסיעות

חיפוש מלונות

    -
פורסם בגיליון"מסע אחר"171

כתבות נוספות מירושלים

אל בורות המים - מיחזור מי גשמים אל בורות המים - מיחזור מי גשמים כנסיית הקבר - המפתח הקדוש כנסיית הקבר - המפתח הקדוש
עוד כתבות מירושלים
תגובות פייסבוק
הדפסה
שלחו כתבה
 
תגובות
הוסף תגובה
 
ירושלים: מושלים, שלטים ומ..
מהמיסיון למאה שערים: סיור..
רומא וירושלים - תאומות לא..
הדפסה
הדפסה ללא תמונות
שלחו כתבה
הערה למערכת
הוספת תגובה
הוספה למזוודה שלי
הורדה לקובץ- PDF
התחבר אלינו בפייסבוק
 בתמונה הראשית: הדמיה של גשר קלטרווה בירושלים| איור הדמיה באדיבות סנטיאגו קלטרווה
 
טיולי הרשמה
טיול לקומראן
טיול לקומראן
טיול לנחל תחמסון ונחל פרס
טיול לנחל תחמסון ונחל פרס
לטיולים נוספים >
מומלצים בישראל
בית הארחה אגרון - ירושלים
בית הארחה אגרון - ירושלים
מלון הר ציון
מלון הר ציון
בית הארחה ע"ש רבין - ירושלים
בית הארחה ע"ש רבין - ירושלים
למומלצים נוספים >
 


|   מופק ומנוהל ע"י מסע אחר אונליין   |