אדרנלין / דאונהיל מנרה

סיבוב הדוושה הראשון במורד של הר כמוהו כקפיצה ממטוס. זריקת אדרנלין שמביאה את הגוף לריכוז מוחלט במסלול. האינסטינקטים דוחפים לדיוק וליעילות, ורוכב מקצועי הופך בשנייה לחלק בלתי נפרד מאופניו.
יש דרכים רבות לטייל בטבע, ואחת המיוחדות היא זו המובילה לפסגות גבוהות במיוחד של מאמץ וסיפוק: הטיול האתגרי. רבים מחובבי האתגר אוהבים את הספורט כשלעצמו, אך רבים אחרים מעדיפים לשלב את האהבה הגדולה הזאת עם אהבה גדולה לא פחות לטיול בטבע.
אחד הענפים המשלבים את השתיים בהצלחה רבה הוא הדאונהיל
(Downhill), רכיבה על אופניים במורד הר. רכיבה על אופניים היא אחד מענפי הספורט העממי הפופולריים בישראל, ובולט מתוכה ביותר תת ענף אופני ההרים. הדאונהיל מצוי בקצה האקסטרימי של המקצוע הזה, ובשלושים השנים האחרונות הוא התפתח אף לענף תחרותי.

השקט שלפני הדהרה
אני מנצל את השקט שלפני הדהרה כדי להרים מבט אל שמורת הטבע המרשימה של מצוק רמים, הנישאת מעל מבואותיה הדרומיים של קריית שמונה. אחר כך, כשאדהר במורד, אהיה ממוקד בדרך ולא אוכל להביט ביופיו של עמק החולה הנפרש למטה, בהרי גולן שמעליו או בעדינות הרקפות. המבט יסקור את הקרקע רק כמה מטרים קדימה, כדי לצפות עד כמה שאפשר את העתיד לבוא.
מעט דרומה ממצוק רמים, בתוך היער הירוק, ממוקם היעד שלנו, סינגל תלול ויפהפה הדורש מיומנויות טכניות גבוהות. אמיר כספי, מבכירי רוכבי הדאונהיל בישראל, אומר שזהו מסלול ברמה עולמית, ובלי ספק מסלול הדאונהיל הטוב בישראל. לפני ימים אחדים ירד כאן גשם, ועכשיו הקרקע מוצקה ואין כמעט בוץ. תנאים קלאסיים לרכיבה. לפנינו כ־1,600 מטר של רכיבה בהפרש גובה של כ־270 מטר! הרכיבה יכולה להימשך בין שלוש דקות (אם אתם אמיר כספי) לחצי שעה (אם אתם מתחילים שגם עוצרים הרבה).
העיקרון של הדאונהיל הוא להתחיל את הרכיבה בראשו של מדרון גבוה ותלול, ולנסות להגיע לתחתיתו בזמן הקצר ביותר האפשרי. הקושי טמון במכשולים הטבעיים (ולעתים גם מלאכותיים) הפזורים בדרך, שכדי לעבור אותם נדרשת מיומנות טכנית גבוהה. לעתים נתקלים למשל במדרגות סלע גבוהות או בעיקולים חדים באמצע שיפוע תלול או בתלולית מפתיעה שתביא רוכב מיומן לזנק כמה מטרים גבוה באוויר. רוכב לא מיומן יחשוב אולי: "איך אני עוצר את הדבר הזה בלי להתרסק?" המקצוענים יחשבו: "איך אני יורד את זה בזמן הקצר ביותר?"

אנו מגיעים לרמפת סלע טבעית. המיומנים שבינינו אינם עוקפים אותה אלא קופצים באוויר לגבהים מדהימים ומצליחים לנחות היטב במדרון לתוך עיקול בשביל .

הפחד הוא גורם עיקרי לנפילות של רוכבים מתחילים. כדי להתגבר עליו צריך ידע רב וניסיון בשטח, ובעניין הזה אין קיצורי דרך. הרוכב המקצועי מכיר היטב את אופניו לאחר שהתאים אותם לצרכיו (למשל את גובה המושב וכיוון הכידון), תִרגל איתם את טכניקות הרכיבה בשבילים נוחים או קצרים, ולמד את גבולות המעצורים, את תכונות המתלים והצמיגים ואת אופן השימוש בהילוכים. לפני שמתחילים למדוד זמנים, מומלץ ללמוד את המסלול כמה פעמים בנסיעה איטית ולעתים אפילו בהליכה.

כמה טיפים בסיסיים: לשם שיפור השליטה באופניים ננמיך את המושב ונעביר את משקל הגוף אחורה ולמטה. בקטעים התלולים האגן יהיה באוויר מעל הגלגל האחורי. לחיצה קלה על הבלם האחורי משפרת את השליטה, אך נשתמש יותר בבלם הקדמי. יש לזכור כי לחיצה חזקה ופתאומית על הבלם הקדמי יכולה להביא להתהפכות או לנפילה, ולכן יש לשלב בין השניים בתבונה, ולהימנע עד כמה שאפשר מלבלום בסיבובים.

בדופק מואץ
כדי להגיע לראש המדרון שלנו יש לעלות ברכבל עד לתחנה האמצעית (ולא עד קיבוץ מנרה). הנוף והגובה הנשקפים מהרכבל מעלים מעט את רמת האדרנלין ומתחילים להכין את הגוף למאמץ. מתיחוֹת ונסיעה קלה בשבילי הסביבה משלימות את ההכנות. מתחנת הרכבל יוצאים בשביל עפר המתעקל דרומה (סימון שבילים אדום). אם אינכם מנוסים בדאונהיל, כדאי שתמשיכו בשביל זה עד לתחתית המדרון, אבל אם באתם כדי לדהור במורד רצוף מכשולים - המשיכו עד למעבר הבקר, עִברו אותו, וכ־150 מטר אחריו תגיעו לברם שמוביל לפנייה שמאלה לשביל צר. כאן זה מתחיל.
רמפה בתחילת המסלול מקפיצה את הרוכב, ואחריה יש סדרת עיקולים חדים, כמה

לפני הירידה כדאי להשתהות וליהנות מיופיים של עמק החולה והרי גולן, כי בשעת הדהרה למטה כבר אי אפשר לעשות זאת צילום: רונן טופלברג  באדיבות Redbull Speed Freaks

מדרגות סלע קטנות ומדרון תלול מאוד. כאן הדופק כבר גבוה מאוד. אם הרגליים שלכם כמעט לא נגעו ברצפה, אתם כנראה מיומנים מאוד, אם כי הורדת רגל מפעם לפעם יכולה להיות מהלך טכני טוב ולא בהכרח ביטוי לחולשה. כשמגיעים אל דרך העפר הראשונה נוסעים עליה מעט דרומה, ואחרי כן חוזרים לסינגל בפנייה חדה שמאלה אל לוג דרופ ואל מצוק תלול. רוב הרוכבים מעבירים כאן את האופניים על הכתף ולא ברכיבה. דרכי העפר השנייה והשלישית מובילות לקטע ארוך שהוא פחות תלול ויש בו פחות מכשולים, ומפתה מאוד לפתח כאן מהירות גבוהה. לראשונה מתחילת הרכיבה אני מדווש יותר מכמה מטרים. אמיר כספי מדווש בכל הכוח. יש להיזהר כאן מהחלקות על הקרקע הלחה של החורף ומהתעלה שנחפרה לאחרונה במעבר לדרך העפר הרביעית.
אחרי דרך זו אנו מגיעים לרמפת סלע טבעית. המיומנים שבינינו אינם עוקפים אותה אלא קופצים באוויר לגבהים מדהימים ומצליחים לנחות היטב במדרון לתוך עיקול בשביל ולרמפה מלאכותית שמזניקה אותם לריחוף נוסף. כאן ממלאות את האוויר הצלול צהלות שמחה ואושר. כעת אפשר להתחיל להירגע ולהפחית מאמץ, ליהנות מתחושת המתח המתפוגג מפלג הגוף העליון. בתחתית המדרון נראה את חניית הרכבל, ומי שלא שבע אדרנלין, יעלה בו מיד לעוד סיבוב.