מכתש רמון: מסע במנהרת הזמן

גיאולוגיה: הכי גדול בעולם
מכתש רמון הוא תופעת טבע מרתקת, שפותחת חלון גדול אל מגוון של תופעות גיאולוגיות וסלעים קדומים אשר נחשפו במהלך יצירתו. רוב המכתשים בעולם שונים ממנו: בדרך כלל מדובר בלועות של הרי געש כבויים או בתוצאה של פגיעת מטאוריט, וכמותם יש רבים. תהליך היווצרותו של מכתש רמון, לעומת זאת, הוא נדיר בקנה מידה עולמי. מעטים המכתשים שנוצרו בתהליך דומה לשלו - והוא הגדול שבהם. כדי להבין כיצד התרחשה בנגב תופעת הטבע הזאת, כדאי להכיר את השלבים שהביאו ליצירתו.

1. לפני 80־240 מיליון שנה: היווצרות שכבות הסלע. בתקופה זו - הכוללת את תקופות הטריאס, היורא והקרטיקון - שכן הנגב לחופיו של אוקיינוס טתיס, שהשתרע בין אפריקה, ערב והודו לבין אירופה ואסיה. בתקופות שבהן נסוג הים צפונה, נהרות שהגיעו מדרום השקיעו אבני חול (דוגמה להן אפשר לראות בשכבות הצבעוניות שבבסיס קיר המכתש), ואילו בזמנים שבהם הים הציף את האזור, שקעו אל קרקעיתו שלדים של בעלי חיים ונוצרו סלעי גיר עשירים במאובנים (שאותם אפשר לראות בצוקים הצהובים־אפורים שבקירות המכתש). בתקופת הקרטיקון גם חדרו והתפרצו לבות בזלתיות (שאת שרידיהן אפשר לראות, למשל, בגבעת געש).

2. לפני 35־80 מיליון שנה: היווצרות רכס. סלעי האזור החלו להתקמט ורכס נוצר באזור הרמון. שכבות החול והגיר ששקעו אופקית התקמטו כך שסלעי הגיר הצעירים יצרו את שיאו ואת שוליו של הרכס, ואילו הסלעים העתיקים והחוליים בנו את תוכו העמוק. לעתים כוסו בים גם ראשי הרכסים ונמשכה בהם

מכתש רמון פותח חלון אל תהליכים גיאולוגיים קדומים. במהלך יצירתו נחשפו שכבות סלע כגון גיר ואבני חול ושרידי התפרצויות בזלתיות
צילומים: דורון הורוביץ

השקיעה של סלעים צעירים יותר, ולעתים שקיעת הסלעים החדשים היתה מוגבלת רק לאגנים שבין הרכסים.

3. לפני 35 מיליון שנה: נסיגת הים והשתטחות הרכס. אוקיינוס טתיס נסוג צפונה וכוחות הבליה שיטחו את הנוף. שיאי הרכסים הוסרו והובלו אל הים התיכון, והסלעים העתיקים שבלב הרכסים הללו נחשפו. לו נסענו ממרכז המבקרים של מצפה רמון דרומה לפני כ־25 מיליון שנה, היינו עוברים על פני מישור נרחב, אך חוצים בכל פעם שכבת סלעים עתיקה יותר. לקראת היציאה מהמכתש היה שב סדר השכבות ומתהפך.

4. לפני 20 מיליון שנה ועד ימינו: היווצרות המכתש. האזור עבר שינוי חריף נוסף: הערבה וים המלח שקעו, והמישור הגדול שקודם השתפל מערבה - נוטה עכשיו מזרחה. נחלים צעירים ונמרצים התחילו להתחתר במישור הזה ולזרום לעבר ים המלח.
מאחר שבאזור הרמון הוסרו סלעי הגיר הקשים מראשי הרכסים, ונחשפו שכבות אבן החול הפריכות יותר, התחתרות הנחלים בהן קלה יותר מאשר ביתר פני השטח. הנחל נותר צר במקום שבו הוא חצה את הגיר הקרטיקוני הקשה, אך התרחב במהירות באבני החול וסחף אותן עימו. כך סילק הנחל בזרימתו את כל נפח אבני החול שמילא בעבר את המכתש, ואילו שוליו של המכתש, העשויים גיר קרטיקוני קשה, נפגעו רק מעט.

מי שעומד היום במכתש יכול לראות את השכבות השונות בבירור: השכבה הצעירה ביותר (סלע הגיר מתקופת הקרטיקון העליון) בונה את ראש המצוק של המכתש, ומתחתיה נחשפות אבני החול (מתקופת הקרטיקון התחתון). שכבות עתיקות עוד יותר (מתקופות הטריאס והיורא) נחשפות רק בקרקעית.
דרך חלון הגיאולוגיה של המכתש נשקפת גם ההיסטוריה שלו, המספרת על תקופות עתיקות שבהן שטפו נחלים חול רב אל האוקיינוס והרי געש התפרצו לחופיו, דינוזאורוסים שוטטו בסביבתו ואמוניטים (רכיכות), צדפות ויצורים נוספים חיו במימיו.

כתב: פרופ' עודד נבון, ראש החוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית וחוקר יהלומים והרי געש

בעלי חיים: קיבוץ גלויות
אזור מדברי מתעתע תמיד לחשוב שאין בו כמעט חיים. אבל יש גם יש: באזור המכתש שוכנים יונקים ועופות, זוחלים וחרקים, שמוצאם בסוואנות של אפריקה, במרכז אסיה, בסהרה ובחצי האי ערב. במקום זה הוחל בסוף שנות השמונים בפרויקט השבת הפרא (חמור בר אסייתי) אל נופי הארץ, ומאז הפראים הולכים ומתרבים.
מלבד הפראים, נמנים עם שוכני המכתש יונקים נוספים, ובהם יעל נובי, צבי המדבר, נמר (המכתש הוא מהמקומות היחידים בארץ שעוד יש בהם נמרים),

יעל זכר, מבעלי החיים האופייניים למכתש
צילום: יותם יעקבסון

קרקל, צבוע, זאב, שועל מצוי, שועל חולות ושועל הצוקים בעל הזנב המפואר, שפן הסלעים, ומכרסמים כגון פסמון המדבר, נמנמן הסלעים וקוצן זהוב, שגופו מכוסה זיפים קוצניים.
בבעלי הכנף שחיים באזור המכתש אפשר למצוא נשרים, המקננים בצוקים גבוהים ומבודדים, למשל במצוק הצפוני. באזור שוכנים גם החוברה, המצויה בסכנת הכחדה, הקורא, שממעט לעוף בשל משקלו הרב יחסית וכנפיו הקצרות, וקטת הכתר, שהזכר שלה נושא מים שנספגו בנוצות החזה שלו ומביאם לגוזלים שבקן. עוזניית הנגב היא דורס שנכחד מהאזור, אך מקווים כי פרטים של המין הזה יגיעו מסעודיה לחדש ימיהם כאן כקדם.
בזוחלי האזור אפשר למצוא את הצפעון השחור, נחש ארסי ייחודי לישראל ולסיני, ואת השפיפון והאפעה, הארסיים גם הם. חרדון־הצב המצוי, שאורך גופו מגיע ל־75 סנטימטר ומשקלו לשלושה קילוגרמים, אופייני מאוד לאזור. אחד החרקים המעניינים שנראים במכתש הוא הכושן הארסי - חגב שחור עם נקודות צהובות, שהארס האגור בגופו קשור לצמחים שמהם הוא ניזון. מי שרוצה לראות כמה מבעלי החיים הללו, ולא מסתפק בתצפיות בשטח הפתוח, ימצא את מבוקשו בחי־רמון, פינת החי של מצפה רמון (טלפון: 6588754/5־08).

צמחים: בתי גידול שונים
הודות להפרש הגובה (כ־400 מטר) בין שפת המכתש לקרקעיתו, ולסוגי הקרקע השונים שבו (אבן חול, בזלת וגיר), נוצר במכתש מגוון של בתי גידול. בשטחים הרמתיים הסמוכים לשפת המצוק מתקיימת בעיקר צמחייה ערבתית,

קנה מצוי בעין סהרונים | צילום: יותם יעקבסון

שנציגיה הם אלה אטלנטית, אשחר דו זרעי, בן חרצית גזור וגולנית ערבית. לידם גדלות גם לענת המדבר, שיח ריחני שידוע בקרב הבדווים כמשכך כאבים ומרפא מצוננים, ואזובית הרמון - צמח אנדמי לאזור הרמון.
במצוקי הרמון גדלים פרטים של צומח סהרו־ערבי, שנציגיו - כמו זוגן השיח, ערטל מדברי וצלף קוצני - הם צמחים בעלי עמידות גבוהה למחסור במים. בקרקעית המכתש, שבה שוררת טמפרטורה גבוהה בהרבה מזו שבראש המצוק, יש כמה וכמה בתי גידול: באפיקי הנחלים גדלים שיחי רותם המדבר, אשלים (במקום שבו מצויים מי תהום עליונים באפיק), שיחי מלוח כיפחַ, סילון קוצני, רכפתן ואטד ערבי.
בשטחי החולות שבמזרח מכתש רמון גדלים שיחי לענה חד זרעית, שבטוט מצויץ ומיני דגנים. סביב נקודות נביעה גדלה צמחייה חובבת מים, כמו קנה מצוי, סוּף, סמר וימלוח פגוּם. בחודשים פברואר ומרץ מתכסים שטחים גדולים במכתש רמון במרבדים ורודים של צמח בשם בן שֶלח גזור.

תודה למרכז המבקרים במצפה רמון ולאשרה גבאי, מנהלת פארק רמון, וכן למנחם מרקוס, לפרופ' עודד נבון, לד"ר דני סימון, לד"ר מיכאל אבישי, לרם רייזל וליותם יעקבסון.

הר הנגב - העמוד הראשי>>

לקריאה נוספת:

המכתשים: טיול בנוף קדומים

יותם יעקבסון

מכתש רמון, הגדול במכתשי הסחיפה בעולם, מהווה תופעת טבע מרתקת ואתר טיולים נפלא במיוחד, וכך גם המכתשים האחרים - הגדול והקטן. הצעה למסלול טיול בנוף מדברי מרשים ורב הוד

לכתבה המלאה >

יעדים בעולם

אסיה, המזרח הרחוק

אירופה

אפריקה

צפון ומרכז אמריקה

דרום אמריקה

ישראל

יעדים נוספים

מסע אחר אונליין

ניווט לפי תגיות:

מסע אחר ברשת:

נושאים חמים באתר: