22.07.14 | שלום, אורח
מסע אחר אונליין – פורטל תיירות ומגזין נסיעות ופנאי
מדינות באוסטרליה והפסיפיק ניו זילנד אוסטרליה פפואה ניו-גיני פיג'י ערים ואיזורים באוסטרליה והפסיפיק סידני מלבורן למדינות נוספות באוסטרליה והפסיפיק
ישראל  >  הר הנגב  >  כתבות  >  מכתש רמון: מסע במנהרת הזמן

מלאו כאן את פרטיכם
והמגזין האלקטרוני המעניין שלנו יגיע אליכם פעם בשבוע ללא תשלום

 
אל תראו לי דף זה שוב
 
ראשי הר הנגב
 > המדריך השימושי להר הנגב
 > כתבות על הר הנגב
 > המלצות להר הנגב
 > מפות הר הנגב
 > וידאו מהר הנגב
 > מומלצים בישראל
הרשמה לניוזלטר ולאתר


הרשמו וקבלו
ללא תשלום

מגזין שבועי
וכניסה חופשית
לתיקי מידע באתר

מסע אחר קישורים
 
 
המרכז לתיירות בינלאומית - WTC
חופשות יוקרה חלומיות במרחק נגיעה
 
 
 
מכתש רמון: מסע במנהרת הזמן
מכתש רמון: מסע במנהרת הזמן
 
תהליך היווצרותו של מכתש רמון נדיר בקנה מידה עולמי: מעטים המכתשים שנוצרו בתהליך דומה לשלו, והוא הגדול שבהם. היכרות עם הגיאולוגיה, הצמחייה ובעלי החיים במכתש המרתק

הירשם/י לניוזלטר אתר מסע אחר "שבוע שבוע" - הרבה עניין וללא תשלום

נוסעים להר הנגב? להזמנת מלונות, טיולים וטיסות במחירים הטובים ביותר לחצו כאן>

מכתש רמון הוא תופעת טבע מרתקת, שפותחת חלון גדול אל מגוון של תופעות גיאולוגיות וסלעים קדומים אשר נחשפו במהלך יצירתו. רוב המכתשים בעולם שונים ממנו: בדרך כלל מדובר בלועות של הרי געש כבויים או בתוצאה של פגיעת מטאוריט, וכמותם יש רבים. תהליך היווצרותו של מכתש רמון, לעומת זאת, הוא נדיר בקנה מידה עולמי. מעטים המכתשים שנוצרו בתהליך דומה לשלו - והוא הגדול שבהם. כדי להבין כיצד התרחשה בנגב תופעת הטבע הזאת, כדאי להכיר את השלבים שהביאו ליצירתו.

גיאולוגיה: הכי גדול בעולם
לפני 80־240 מיליון שנה: היווצרות שכבות הסלע.
בתקופה זו - הכוללת את תקופות הטריאס, היורא והקרטיקון - שכן הנגב לחופיו של אוקיינוס טתיס, שהשתרע בין אפריקה, ערב והודו לבין אירופה ואסיה. בתקופות שבהן נסוג הים צפונה, נהרות שהגיעו מדרום השקיעו אבני חול (דוגמה להן אפשר לראות בשכבות הצבעוניות שבבסיס קיר המכתש), ואילו בזמנים שבהם הים הציף את האזור, שקעו אל קרקעיתו שלדים של בעלי חיים ונוצרו סלעי גיר עשירים במאובנים (שאותם אפשר לראות בצוקים הצהובים־אפורים שבקירות המכתש). בתקופת הקרטיקון גם חדרו והתפרצו לבות בזלתיות (שאת שרידיהן אפשר לראות, למשל, בגבעת געש).

 מכתש רמון פותח חלון לתהליכים גיאולוגיים קדומים
מכתש רמון פותח חלון לתהליכים גיאולוגיים קדומים | צילום: דורון הורוביץ

לפני 35־80 מיליון שנה: היווצרות רכס. סלעי האזור החלו להתקמט ורכס נוצר באזור הרמון. שכבות החול והגיר ששקעו אופקית התקמטו כך שסלעי הגיר הצעירים יצרו את שיאו ואת שוליו של הרכס, ואילו הסלעים העתיקים והחוליים בנו את תוכו העמוק. לעתים כוסו בים גם ראשי הרכסים ונמשכה בהם השקיעה של סלעים צעירים יותר, ולעתים שקיעת הסלעים החדשים היתה מוגבלת רק לאגנים שבין הרכסים.

לפני 35 מיליון שנה: נסיגת הים והשתטחות הרכס. אוקיינוס טתיס נסוג צפונה וכוחות הבליה שיטחו את הנוף. שיאי הרכסים הוסרו והובלו אל הים התיכון, והסלעים העתיקים שבלב הרכסים הללו נחשפו. לו נסענו ממרכז המבקרים של מצפה רמון דרומה לפני כ־25 מיליון שנה, היינו עוברים על פני מישור נרחב, אך חוצים בכל פעם שכבת סלעים עתיקה יותר. לקראת היציאה מהמכתש היה שב סדר השכבות ומתהפך.

לפני 20 מיליון שנה ועד ימינו: היווצרות המכתש. האזור עבר שינוי חריף נוסף: הערבה וים המלח שקעו, והמישור הגדול שקודם השתפל מערבה - נוטה עכשיו מזרחה. נחלים צעירים ונמרצים התחילו להתחתר במישור הזה ולזרום לעבר ים המלח.

מאחר שבאזור הרמון הוסרו סלעי הגיר הקשים מראשי הרכסים, ונחשפו שכבות אבן החול הפריכות יותר, התחתרות הנחלים בהן קלה יותר מאשר ביתר פני השטח. הנחל נותר צר במקום שבו הוא חצה את הגיר הקרטיקוני הקשה, אך התרחב במהירות באבני החול וסחף אותן עימו. כך סילק הנחל בזרימתו את כל נפח אבני החול שמילא בעבר את המכתש, ואילו שוליו של המכתש, העשויים גיר קרטיקוני קשה, נפגעו רק מעט.

 גם כיום אפשר לראות בבירור את שכבות הסלע הקדומות  | צילום: אייל ברטוב
גם כיום אפשר לראות בבירור את שכבות הסלע הקדומות | צילום: אייל ברטוב

מי שעומד היום במכתש יכול לראות את השכבות השונות בבירור: השכבה הצעירה ביותר (סלע הגיר מתקופת הקרטיקון העליון) בונה את ראש המצוק של המכתש, ומתחתיה נחשפות אבני החול (מתקופת הקרטיקון התחתון). שכבות עתיקות עוד יותר (מתקופות הטריאס והיורא) נחשפות רק בקרקעית.

דרך חלון הגיאולוגיה של המכתש נשקפת גם ההיסטוריה שלו, המספרת על תקופות עתיקות שבהן שטפו נחלים חול רב אל האוקיינוס והרי געש התפרצו לחופיו, דינוזאורוסים שוטטו בסביבתו ואמוניטים (רכיכות), צדפות ויצורים נוספים חיו במימיו.

כתב: פרופ' עודד נבון, גיאולוג, ראש תוכנית אבני פינה באוניברסיטה העברית

בעלי חיים: קיבוץ גלויות
אזור מדברי מתעתע תמיד לחשוב שאין בו כמעט חיים. אבל יש גם יש: באזור המכתש שוכנים יונקים ועופות, זוחלים וחרקים, שמוצאם בסוואנות של אפריקה, במרכז אסיה, בסהרה ובחצי האי ערב. במקום זה הוחל בסוף שנות השמונים בפרויקט השבת הפרא (חמור בר אסייתי) אל נופי הארץ, ומאז הפראים הולכים ומתרבים.

מלבד הפראים, נמנים עם שוכני המכתש יונקים נוספים, ובהם יעל נובי, צבי המדבר, נמר (המכתש הוא מהמקומות היחידים בארץ שעוד יש בהם נמרים),
קרקל, צבוע, זאב, שועל מצוי, שועל חולות ושועל הצוקים בעל הזנב המפואר, שפן הסלעים, ומכרסמים כגון פסמון המדבר, נמנמן הסלעים וקוצן זהוב, שגופו מכוסה זיפים קוצניים.

 יעל זכר, מבעלי החיים האופייניים למכתש | צילום: יותם יעקבסון
יעל זכר, מבעלי החיים האופייניים למכתש | צילום: יותם יעקבסון

בבעלי הכנף שחיים באזור המכתש אפשר למצוא נשרים, המקננים בצוקים גבוהים ומבודדים, למשל במצוק הצפוני. באזור שוכנים גם החוברה, המצויה בסכנת הכחדה, הקורא, שממעט לעוף בשל משקלו הרב יחסית וכנפיו הקצרות, וקטת הכתר, שהזכר שלה נושא מים שנספגו בנוצות החזה שלו ומביאם לגוזלים שבקן. עוזניית הנגב היא דורס שנכחד מהאזור, אך מקווים כי פרטים של המין הזה יגיעו מסעודיה לחדש ימיהם כאן כקדם.

בזוחלי האזור אפשר למצוא את הצפעון השחור, נחש ארסי ייחודי לישראל ולסיני, ואת השפיפון והאפעה, הארסיים גם הם. חרדון־הצב המצוי, שאורך גופו מגיע ל־75 סנטימטר ומשקלו לשלושה קילוגרמים, אופייני מאוד לאזור. אחד החרקים המעניינים שנראים במכתש הוא הכושן הארסי - חגב שחור עם נקודות צהובות, שהארס האגור בגופו קשור לצמחים שמהם הוא ניזון. מי שרוצה לראות כמה מבעלי החיים הללו, ולא מסתפק בתצפיות בשטח הפתוח, ימצא את מבוקשו בחי־רמון, פינת החי של מצפה רמון.


צמחים: בתי גידול שונים
הודות להפרש הגובה (כ־400 מטר) בין שפת המכתש לקרקעיתו, ולסוגי הקרקע השונים שבו (אבן חול, בזלת וגיר), נוצר במכתש מגוון של בתי גידול. בשטחים הרמתיים הסמוכים לשפת המצוק מתקיימת בעיקר צמחייה ערבתית, שנציגיה הם אלה אטלנטית, אשחר דו זרעי, בן חרצית גזור וגולנית ערבית. לידם גדלות גם לענת המדבר, שיח ריחני שידוע בקרב הבדווים כמשכך כאבים ומרפא מצוננים, ואזובית הרמון - צמח אנדמי לאזור הרמון.

 קנה מצוי בעין סהרונים | צילום: ינון ירדן
קנה מצוי בעין סהרונים | צילום: ינון ירדן

במצוקי הרמון גדלים פרטים של צומח סהרו־ערבי, שנציגיו - כמו זוגן השיח, ערטל מדברי וצלף קוצני - הם צמחים בעלי עמידות גבוהה למחסור במים. בקרקעית המכתש, שבה שוררת טמפרטורה גבוהה בהרבה מזו שבראש המצוק, יש כמה וכמה בתי גידול: באפיקי הנחלים גדלים שיחי רותם המדבר, אשלים (במקום שבו מצויים מי תהום עליונים באפיק), שיחי מלוח כיפחַ, סילון קוצני, רכפתן ואטד ערבי.

בשטחי החולות שבמזרח מכתש רמון גדלים שיחי לענה חד זרעית, שבטוט מצויץ ומיני דגנים. סביב נקודות נביעה גדלה צמחייה חובבת מים, כמו קנה מצוי, סוּף, סמר וימלוח פגוּם. בחודשים פברואר ומרץ מתכסים שטחים גדולים במכתש רמון במרבדים ורודים של צמח בשם בן שֶלח גזור.

___

תודה למנחם מרקוס, פרופ' עודד נבון, ד"ר דני סימון, ד"ר מיכאל אבישי ויותם יעקבסון על עזרתם בהכנת הכתבה

הר הנגב - העמוד הראשי>>

לקריאה נוספת:

המכתשים: טיול בנוף קדומים  
המכתשים: טיול בנוף קדומים
יותם יעקבסון    
מכתש רמון, הגדול במכתשי הסחיפה בעולם, מהווה תופעת טבע מרתקת ואתר טיולים נפלא במיוחד, וכך גם המכתשים האחרים - הגדול והקטן. הצעה למסלול טיול בנוף מדברי מרשים ורב הוד

 

 


סגרתם הכל לטיול? לרכישת ביטוח נסיעות לחצו כאן
נוסעים להר הנגב? מסע אחר המרכז לנסיעות

חיפוש מלונות

   
פורסם בגיליון"מטיילים"62

כתבות נוספות מהר הנגב

מצפה רמון, לינה: ליל רד אל המדבר מצפה רמון, לינה: ליל רד אל המדבר טיול אופניים מדברי טיול אופניים מדברי
עוד כתבות מהר הנגב
תגובות פייסבוק
הדפסה
שלחו כתבה
 
תגובות
הוסף תגובה
 
הנגב פורח בחורף
שפלת יהודה כטוסקנה
יפן - קופים בשלג
הדפסה
הדפסה ללא תמונות
שלחו כתבה
הערה למערכת
הוספת תגובה
הוספה למזוודה שלי
הורדה לקובץ- PDF
התחבר אלינו בפייסבוק

בתמונה: מכתש רמון. במהלך יצירתו נחשפו שכבות סלע ושרידי התפרצויות בזלתיות | צילום: דורון הורוביץ

לפרויקט מצפה רמון והמכתש >>

טיולי הרשמה
טיול סנפלינג לנחל זויתן
טיול סנפלינג לנחל זויתן
לטיולים נוספים >
מומלצים בישראל
בית הארחה מצפה רמון
בית הארחה מצפה רמון
למומלצים נוספים >
 


|   מופק ומנוהל ע"י מסע אחר אונליין   |