תפריט עמוד

בית אלחדף ביסוד המעלה: זכויות היסטוריות

קרל נטר, מזכיר חברת "כל ישראל חברים" מפריז, חזר מארץ ישראל מזועזע כולו ממצבם של היהודים בירושלים. השנה היתה 1869. עם שובו לצרפת כתב דו"ח מפורט ובו תיאר את הדלות והחידלון, הרפיון וחוסר התוחלת. את הדו"ח "על מצב היהודים במזרח" הגיש לחבריו בצירוף המלצה: להקים בית ספר חקלאי בארץ ישראל. נטר הרצה את חזונו בפני ועד האגודה, החברים זעו על כיסאותיהם באי נוחות לנוכח ההצעה שנשמעה נטולת כל ביסוס. חילץ אותם מהמבוכה יושב ראש האגודה, אדולף כרמיה. הוא קבע שהאגודה תתמוך בהקמת בית הספר ובתנאי אחד: נטר ייקח על עצמו את ניהול המוסד.
חמוש ברצון עז שב נטר לארץ ישראל ואיתר שטח מתאים, והמשיך לקושטא, שם טיפל בהשגת הרשיונות הנדרשים וזכה ליחס של אמון אפילו מהסולטן הטורקי עבד אל־עזיז. מעודד מהצלחותיו הגיע לירושלים וכאן נתקל בחומה בצורה. הרבנים הוקיעו את יוזמתו והאשימו אותו בשיתוף פעולה עם המיסיון, אסרו על כל מגע עימו וגינו אותו מעל כל במה. ואז פגש נטר בילד נסים בכור אלחדף.
לפי האגדה המשפחתית עמד הילד נסים בן ה־12 בקרן סמטה ירושלמית ונגס בתיאבון באבטיח עסיסי. נטר קשר עימו שיחה ונסים הקטן סיפר לו שחלום חייו הוא גידול אבטיחים. נטר סיפר לו על המקום שבדעתו להקים, שם ניתן יהיה לגדל אבטיחים בשפע. אמו של הילד, האלמנה ג'מילה אלחדף, הסכימה לבקשת הילד ובעזרתה שוכנעו ילדים נוספים להצטרף למוסד. החבורה יצאה לכיוון יפו, ובקיץ 1870 הקימו את "בית הספר החקלאי מקווה ישראל" – היתד הראשונה של מפעל ההתיישבות החדשה בארץ ישראל.

מלך הוורדים
נסים בכור אלחדף, התלמיד הראשון במקווה ישראל, לא שיער בוודאי את גודל המעשה ההיסטורי שבו נטל חלק. בתום לימודיו יצא ללימודים גבוהים בחו"ל ושב ארצה כאגרונום וכמומחה לטיפוח גנים וצמחי נוי. הגן החשוב ביותר שטיפח אלחדף היה גן הברון פלאטון פון אוסטינוב ביפו, שתהילתו ויופיו היו לשם דבר בכל המזרח התיכון. גן הברון סיפק השראה ליצירות ספרות רבות ונודע כאחת משכיות החמדה של העיר.
כשהחל הברון אדמונד רוטשילד את מפעלו ההתיישבותי, נקרא אלחדף לעבוד בשירות פקידות הברון ולתרום מן הידע שרכש למושבות החדשות. הוא התיישב במושבה יסוד המעלה מוכת הקדחת וסייע לתושביה להתמודד עם קשיי המחלות, המחסור והשכול. הוא הקים במושבה תחנת נסיונות חלוצית לצמחי נוי וגידל בעיקר ורדים, שמהם קיווה להפיק בושם. פעילותו זו הקנתה לו את הכינוי "מלך הוורדים".
בזכות אישיותו, אצילותו ונימוסיו הפך אלחדף למעין גיבור מקומי. הוא הכיר על בוריין את המסורות היהודיות ומצא מסילות ללבם של היהודים הדתיים. כמו כן שלט ברזי הנימוס הצרפתי ובסגנון החיים של הערבים והבדווים, בני שבט הע'אוורנה, שחיו סביב אגם החולה. בדרכו, ידע להשכין שלום, לפוגג סכסוכים ולהשרות שלווה על סביבותיו.
אגדות רבות סופרו על הדרכים שבאמצעותן פישר בין נצים ופסק משפט צדק. לפחות במקרה אחד השוו אותו לשלמה המלך. אל ביתו הגיעו שני אורחים נכבדים, שניהם הפקידו את סוסותיהם ההרות באורוותיו וניגשו לסעודת ערבית דשנה. עם בוקר התברר ששתי הסוסות המליטו אך אחד הסייחים היה חי והאחר מת.
שני הנכבדים טענו שהסייח החי שייך להם. הרוחות התלהטו וקרוב היה להישפך דם. אלחדף הרגיע את המתווכחים, לקח את הסוסות והסייח לאגם החולה, נכנס עם הסייח לסירה והפליג לתוך האגם. אחת הסוסות קפצה אל המים ושחתה לעבר הסירה. כך התברר מעל לכל ספק כי היא אמו של הסייח.

בית אלחדף, מבט מבפנים. שנים רבות נעשה מאמץ לשקם את הבית, ללא הצלחה

לפני שיהיה מאוחר מדי
אלחדף לא עזב מעולם את יסוד המעלה אף שיכול היה להתגורר במקומות פחות מסוכנים. דבקותו במקום גרמה להידבקותו בקדחת שחור השתן, שממנה נפטר בגיל צעיר. בית אלחדף במושבה נותר על עומדו אך לא טופל כראוי. שנים רבות נעשה מאמץ לשקם את הבית, ללא הצלחה. כל יום שעובר מערער את מצבו שכבר עתה חמור ואין לדעת אם ישרוד עוד חורף אחד לפני שיקרוס. מאבקו של אלחדף למען המושבה נשא פרי ויסוד המעלה הפכה למושבה משגשגת שערך הקרקע בה מאמיר ומשגשג. מתוך סיבה זו ממש נשקפת סכנת הרס לביתו של האיש שהקריב את חייו למען המקום. אם ייהרס בית אלחדף, תהא הסיבה אשר תהא, המושבה יסוד המעלה לא תוכל להשתבח עוד בזכויותיה ההיסטוריות, שעה שהיא עצמה מאפשרת את החרבת המבנה המזוהה ביותר עם הזכויות הללו. להיסטוריה אין מהדורה שנייה. מעשים שכבר התרחשו אינם ניתנים להשבה. לעומת זאת קיימת אפשרות להתריע על מחדל הצפוי להתרחש. בית אלחדף ניצב כיום בפני סכנת הרס שאם תתממש, לא יהיה מקום לחרטה וגם לא למחילה. על בעלי הבית, המועצה המקומית יסוד המעלה ומשרדי הממשלה הרלוונטיים לבצע במתחם פעולות הצלה מיידיות שאחריהן תתקבל הסכמה לגבי ייעודו העתידי של המבנה. ההיסטוריה ידעה להעריך את פועלו של אלחדף שהשפיע על גורלה של יסוד המעלה. ההיסטוריה תדע להעריך גם את חדלונו של מי שיהיה שותף להרס בית אלחדף.

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מגליל עליון ועמק החולה

צפת לקראת פסטיבל הכלייזמרים: יופי של סודות
צפת לקראת פסטיבל הכלייזמרים: יופי של סודות

הסמטאות של צפת מתמלאות בימים אלה בנגנים חדשים וותיקים, נגנים אשר גומעים קילומטרים רבים בסמטאות העיר ועושים שמח. אולם פסטיבל הכלייזמרים, לדברי המדריך, "הוא לא רק קשור לנגינה. יש בו מסר של פשטות. כולנו מוזמנים להגיע, לפשוט מעלינו ...

מהמולת "מחניודה" לאירוח אינטימי בראש פינה
מהמולת "מחניודה" לאירוח אינטימי בראש פינה

סמטה מוצלת מובילה אל הבית המוקף בבוסתן המשתלב בגינת ירק ועשבי תיבול שהשף קוטף ומלקט מהם היישר למטבח. נוף פנורמי גלילי והחרמון באופק. בבית שני חדרי אוכל מרווחים. החללים והקירות משמשים רקע לאוסף חפצי אמנות וטעם משובח. השף ...

מבוא לנדודים 48: מערות ברכס פקיעין
מבוא לנדודים 48: מערות ברכס פקיעין

"בעיצומו של קיץ, בחום יולי אוגוסט עליתי מהגליל התחתון אל הגליל העליון. הובלתי את הקרוואן בכביש הצר המטפס דרך הכפר ראמה, חלפתי על פני בית ג'אן וחרשים, ונכנסתי אל פקיעין". רונן רז חונה בגליל העליון, מכיר שכנים יהודים ...