מדינות באוסטרליה והפסיפיק ניו זילנד אוסטרליה פפואה ניו-גיני פיג'י ערים ואזורים באוסטרליה והפסיפיק סידני מלבורן למדינות נוספות באוסטרליה והפסיפיק
טבע ונוף  >  חי וצומח  >  כתבות
 
ערוץ איכות הסביבה
ערוץ טבע ונוף
הדפסה
הדפסה ללא תמונות
שלחו כתבה
הערה למערכת
הוספת תגובה
הוספה למזוודה שלי
הורדה לקובץ- PDF
התחבר אלינו בפייסבוק
למידע נוסף: 
"עפרה צמחי מים" 
 
 
אחו לח
אחו לח
 
האם ידעתם שאחת הדרכים המוצלחות לטהר מים היא דרך צמחי מים ודרך ביצות? המפעל הישראלי "עפרה צמחי מים" עוסק בטיהור מים בעזרת מערכת אקולוגית טבעית של צמחי מים ומפתח פתרונות לזיהום נחלים ומי תהום בארץ. יוזמה ירוקה

הירשם/י לניוזלטר אתר מסע אחר "שבוע שבוע" - הרבה עניין וללא תשלום
מאמצים רבים הושקעו בייבוש החולה. מאמצים רבים הושקעו בהצפתה. יוזמת הייבוש נבעה מתפיסה שראתה בביצה אם כל רע. יוזמת ההצפה נבעה משינוי התפיסה בעולם המערבי, שלפיה ביצה היא מערכת אקולוגית טבעית המטהרת מים בטבע, ולכן נחשבת על ידי המדענים כ"כליה של הטבע". בעקבות השינוי המחשבתי, ביצות רבות הוצפו מחדש או שופרו והפכו ל־Constructed Wetland (CW) — אזורי ביצה מעשה ידי אדם.
CW היא שיטה שמבוססת על אזורי ביצה טבעית (Wetland) ומנסה להעצים או לחקות תהליכים טבעיים במטרה לטהר מים. הטכנולוגיה שלה פותחה באירופה והותאמה לאקלים המערב אירופאי עם דגשים הנדסיים והידראוליים ומגוון צמחים קטן, בעיקר קנים, שזכו בעברית לכינוי "מרבדי קנים". הקנים עמידים מאוד לקור ופועלים בהצלחה גם בארצות סקנדינביה הקרות, אך היום ידוע שרובם אינם נמנים עם הצמחים בעלי יכולות הטיהור הטובות ביותר. מהנדסי המים שפיתחו והובילו את השיטה במשך שנים רבות לא היו בעלי רקע ביולוגי־אקולוגי. השיטה שיוצאה לארצות אפריקה ואסיה נכשלה באזורים אלה כישלון חרוץ בגלל חוסר התאמה למאפייניהם השונים מאלה שבאירופה. מה שטוב לדנמרק, מתברר, לא עובד טוב בסהרה.
הרעיון המאחד את כל שיטות CW הוא יכולתם של צמחי המים הגדלים בסביבה רוויה להעביר חמצן אל  מערכת השורשים ולהפריש גם חומרים אחרים שיחד יוצרים בית גידול אופטימלי למיקרואורגניזמים המסוגלים לפרק ולצרוך מזהמים שונים. בתוספת ליכולת הספיחה והנידוף של הצמחים ולכושר הסינון והספיחה של מצעי הגידול, מתקבל מכשיר יעיל לטיהור מים.
בעולם פועלות שיטות מסוג זה כבר עשרות שנים ובהצלחה מוכחת, גם כאשר מדובר בסוגי ביוב רעילים וקשים לפירוק כמו ביוב של משק חי ושל מפעלים מזהמים כגון קידוחי נפט ובתי זיקוק. בארץ הנושא חדש יחסית ורק בתקופה האחרונה תופס תאוצה. ברוב המקרים המערכות הטכנולוגיות הקונבנציונליות אינן מסוגלות לטפל בזיהומים ביעילות מספקת וכך קורה שמזהמים רבים מהתעשייה ומהחקלאות מוזרמים כנוזלים החודרים לקרקע, למי התהום, לים ולאוויר. כאן נכנסות לתמונה מערכות CW.

מערכת ביולוגית טבעית
שמות שונים ניתנו בישראל למערכות CW, למשל "אגנים ירוקים", "אחו לח" (השם שמשתמש בו ישעיהו בר אור, הממונה על אגף מים ונחלים במשרד לאיכות הסביבה) או "מערכת ביולוגית טבעית" (מב"ט), כפי שמכנים זאת יעל ואלי כהן ממושב ציפורי. בני הזוג כהן עומדים בראש המפעל "עפרה צמחי מים", שעוסק בטיהור מים בעזרת מערכת אקולוגית טבעית של צמחי מים. הם הקימו חוות נסיונות וחוות גידול לצמחי מים אשר מותאמות לאקלים הישראלי ופיתחו זנים של צמחים, מצעי שתילה וצורות זרימה שייתנו

בריכת צמחי המים של קניון רמת אביב. הצמחייה מטהרת את המים, וכך הם נשמרים נקיים וצלולים ואין צורך לסננם או להחליפם

תשובה לבעיות שבהן אנו נתקלים בארץ. נעשה שימוש נרחב בצמחים אנדמיים כמו אגמון (Scyrpus), סמר (Juncus), גמא (Cyperus) ואחרים, אשר מספקים פתרונות לבעיות ייחודיות כמו רמות גבוהות של כלורידים ובורון. בחוות הגידול בציפורי ובתחנת הנסיונות בערבה כל שיטה וכל צמח נבדקים ונדרשים להוכיח את יכולותיהם הספציפיות באקלים ובמאפייני המים המקומיים. בשני האתרים התוצאות, כמובן, שונות לגמרי.
"עפרה צמחי מים" מייצאת צמחי מים לכל העולם. היא מציעה פתרונות לבעיות שונות של טיהור נוזלים, החל במתחם הבית הפרטי וכלה בפרויקטים גדולים. בחוות הנסיונות של אלי ויעל בנאות סמדר ניתן לראות התפלת מים מליחים על ידי צמחי מים ושימוש חוזר במים להשקיית חורשות ולגינון סביבתי. לאחרונה יצא לדרך פרויקט בהשתתפותם ליד שבע טחנות בנחל הירקון: על שטח של 1,600 מטר רבוע יוקמו ארבע בריכות שיטפלו בקטע מסוים של הנחל. כמו כן, "עפרה צמחי מים" יהיו מעורבים בתכנונם ובייסודם של שתי שכונות ירוקות, בגני תקווה ובאזור ביצרון בתל אביב, שבהן תהיה הפרדה בין מים אפורים (מי מקלחות וכיורים) ובין מים סניטריים (בתי שימוש). תוצר ההפרדה והטיפול ישמש להשקיית הצמחייה בשכונות.
יעל ואלי עוסקים גם במתן פתרונות לזיהום הנחלים ומי התהום בישראל, למשל טיפול בבוצה בשיטת  פיטורמדיאט (Phytoremediation) - שיקום וטיפול בעזרת צמחים. בוצה, שעלתה על סדר היום בעקבות מות הספורטאים שנפלו למי הירקון באסון המכבייה, היא החומר המצטבר בקרקעות הנחלים או החומר המוצק המופרד מהשפכים בתהליכי טיהור שונים. היא נשפכת לים התיכון או נטמנת בקרקע וגורמת לזיהום האדמה ומי התהום. אפשר לתעל את הבוצה ולהפוך אותה לקומפוסט, להשבחת הקרקע לחקלאות, אך זו פעולה מסובכת משתי סיבות: האחת, הבוצה מורכבת מ־95־98 אחוז מים, השנייה היא שאם לא יוצאו מהבוצה החומרים המזהמים - מתכות, בורון, כלורידים וכדומה — ה"קומפוסט" רק יפגע בתפוקה החקלאית ויגרום נזק ארוך טווח לקרקעות החקלאיות עצמן. הטיפול בשיטת פיטורמדיאט פותר את שתי הבעיות.

גינה יפהפייה
להמחשת השיטה נסעתי עם יעל לרפת החדישה של ציפורי. בקצה הרפת נאגרת כל בוצת הרפת. מחוץ לרפת, בהמשך המדרון, יש ארבעה מקבצי צמחים שדרכם זורמים המים אשר הופרדו וטופלו בצורה טבעית: המים זורמים מהרפת בגרביטציה אל בריכות הטיפול. השלב הראשון הוא בריכות "שיקוע", שם מתרחש שיקוע ופירוק של הבוצה על ידי שורשי צמחים ואגרגטים (אבנים בגדלים שונים); בשלב השני זורמים המים בתוך המצעים והשורשים מבלי להיראות. מה שנראה לעיני המתבונן הוא גינה יפהפייה. גינה זו מייצרת מים טובים להשקיה.
מי הגינה מוזרמים בצינורות כמים נקיים להשקיית מטע זיתים חדש שזה לא מכבר ניטע. במתחם הזה מתכננים אלי ויעל וכמה משכניהם להקים מתחם של תיירות אקולוגית. באמצעות אזור "ירוק" זה יוכלו להמחיש הלכה למעשה כיצד ניתן להשתמש במים מוחזרים לטובת חקלאות על ידי מערכות אקולוגיות.

מסע אחר המרכז לנסיעות
    -
פורסם בגיליון"מסע אחר"146

תגובות פייסבוק
הדפסה
שלחו כתבה
 
תגובות
הוסף תגובה